|
|
|
|
|
עם
ביה"ס ADHD המדריך לשיתוף פעולה בין הורים
לילד עם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת:
מיכל כץ פסיכולוגית חינוכית
מומחית , מנהלת מכון יונתן לאבחון וטיפול
|
|
|
|
.בהפרעות
קשב התנהגות ולמידה
|
|
|
|
|
|
|
|
תוכן
|
|
|
|
|
.1
|
|
|
|
.2
|
|
|
|
.3
|
|
|
|
.4
|
|
|
|
.5
|
|
|
|
.6
|
|
|
|
.7
|
|
|
|
.8
|
|
|
|
.9
|
|
|
|
.10
|
|
|
|
.11
|
|
|
|
.12
|
|
|
|
.13
|
|
|
|
.14
|
|
|
|
.15
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מבוא
|
|
|
|
התקופה שבין
הכניסה לבית הספר וראשית ההתבגרות הופכת לתקופה של למידה ורכישת
|
|
|
|
,מיומנויות
יסוד הנדרשות בחברה. הילדים רוכשים ידע בסיסי רחב בתקופה זו. יתרה מזו
|
|
|
|
.הם לומדים
להיות גאים בעמלם ובהישגיהם ומפתחים רצון לעשותו כהלכה. (אמביציה
|
|
|
|
.(ומוטיבציה
|
|
|
|
תקופה זו
מתוארת כתקופה של ההכנה לחיים באמצעות חינוך פורמלי המקובל
|
|
|
|
בכל החברות
המערביות. הילד צריך ללמוד להתאמץ על מנת לזכות בהכרה. לא עוד
|
|
|
|
מתפעלים
בקלות מכל תוצר שהוא מוציא תחת ידיו. לשם כך, הוא צריך להשקיע מאמץ
|
|
|
|
כדי לעשות
את המוטל עליו כהלכה וכדי להגיע להישג העומד בקריטריונים ברורים יותר
|
|
|
|
.של הצלחה
|
|
|
|
|
|
|
המורים הופכים
לדמויות הזדהות נוספות, השונות במהותן מההורים. הן פחות מגוננות ויותר
|
|
|
|
.דרשניות
|
|
|
|
המשחק החופשי
של התקופה הקודמת, תקופת הגן, נעשה כפוף לחוקים ותקנות ולפעילות
|
|
|
|
מובנת יותר.
על הילד ללמוד לכבד חוקים ולמלא אחריהם ולהתחייב לרעיונות של שיתוף
|
|
|
|
פעולה ושל
משחק הוגן, הוא צריך לדעת גם לשאת את התסכול שכרוך בהפסד. דרך
|
|
|
|
,פעילויות
ומשחקים בצוותא והשתתפות במשחק לומד הילד לחזות מראש את התנהגותם
|
|
|
|
.תפקידם
ורגשותיהם של הזולת
|
|
|
|
|
|
|
הזהות העצמית
בשלב זה על פי אריקסון, מתגבשת סביב האמונה "אני הנני מה שאלמד
|
|
|
|
או מה שאוכל
ללמוד ולהפעיל". בשלב זה מתפתחת תחושת האחריות, תחושת החובה
|
|
|
|
.והשאיפות
להצלחה
|
|
|
|
או לקויות
למידה, היות ADHD שלב בית הספר הינו אחד השלבים הקשים ביותר לילד עם
|
|
|
|
ומשימותיו
העיקריות בשלב זה -רכישת מיומנויות וביסוס החיברות תוך הדדיות והפנמת
|
|
|
|
חוקים חברתיים,
נוגעים במוקדי הקושי, משבשים ומסכנים את סיכויי הצלחתם לעמוד
|
|
|
|
.במשימות
אלה
|
|
|
|
לעתים קרובות
הם מתקשים בניהול יחסים חברתיים, בשל הקושי בהבנה חברתית
|
|
|
|
, או בשל
האימפולסיביות המאפיינת את תגובותיהם. הם מתקשים לדחות סיפוקים
|
|
|
|
.והתנהגותם
ופעלתנותם מוגזמים ביחס להקשר
|
|
|
|
הדרישה להבין
או לפעול על פי חוקים וכללים חיצוניים קשה להם, ובניסיונות לחנך אותם
|
|
|
|
להתנהגות
מסתגלת ניכר קושי עקב רגישותם המופחתת לחיזוקים ועונשים שאינם
|
|
|
|
.מיידיים
או שאינם ברורים
|
|
|
|
התפקוד הבית
ספרי נפגע משמעותית בשל קשיים רציניים בארגון וברכישת מיומנויות
|
|
|
|
.הלמידה
וכן בשל תנודתיות חזקה במוטיבציה ללמידה
|
|
|
|
היות וחלקם
מאוד אינטליגנטים, צרוף האלמנטים האלה מביא לעתים לפירוש מוטעה מצד
|
|
|
|
המורים את
תפקודם והתנהגותם. מורים רבים מייחסים את התנודות והקשיים בתפקוד לכוח
|
|
|
|
רצון. ("
זה לא שאתה לא יכול אתה פשוט לא רוצה" -החלטה מודעת ורצונית שלא לשתף
|
|
|
|
פעולה).
אם הילד נכשל במשימה לרכוש תחושת הישג ואינו זוכה להכרה מסביבתו, או
|
|
|
|
שהוא חשוף
למסרים של גינוי ואכזבה, עלולים להתפתח בו תחושות של יאוש, ריפיון ידיים
|
|
|
|
."(looser)
והתייחסות עצמית כאל "לא יוצלח
|
|
|
|
|
|
|
|
ילדים אלה
עלולים שלא לפתח גאווה עצמית בהקשר ללמידה וביצוע עבודה כהלכה. נהפוך
|
|
|
|
הוא, הם
עלולים להתענות בתחושות של חוסר התאמה ונחיתות ועלולים להשתכנע שלעולם
|
|
|
|
לא יגיעו
להישג משמעותי. ללא עזרה ועידוד, וחוויות של הצלחה וגאווה, נוצר מעין שיתוק
|
|
|
|
או קיפאון
של פעילות ותחושת עקרות, שעלולות להשפיע בצורה דרמטית על גיבוש הזהות
|
|
|
|
בשלב הבא.
לכן חשוב למצוא מקורות חוזק להבליטם, ולהקפיד על מתן הזדמנויות לחוויות
|
|
|
|
.הצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
סביב הילד
אשר מגיע למסגרת החינוכית עם קושי הסתגלותי בתחום וויסות ההתנהגות
|
|
|
|
והרגש, נוצרת
בדרך כלל אינטראקציה שלילית מעגלית הכוללת כעס ותוקפנות נגדית מצד
|
|
|
|
.ילדים
ומורים, או לחילופין חוסר אונים ודחייה
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובות אלה
של האחרים כלפיו, באופן פרדוכסאלי, מחזקות ומאשרות את העמדות השגויות
|
|
|
|
המתגבשות
בילד, מחזקות את האלמנטים השליליים באישיותו ובהתנהגותו ועלולות להנציח
|
|
|
|
אותם כך
שיגדל להיות בוגר עם אישיות חסרת אמון באחרים ואף לפתח גישה אנטי
|
|
|
|
.חברתית
והוא עלול לחיות חיים של חוסר הגשמה עצמית
|
|
|
|
|
|
|
|
ADHD למרות
התנהגויות מוחצנות לעתים של יהירות, עיקשות וכוחנות, מפתחים ילדים עם
|
|
|
|
שאינם מטופלים
דימוי פנימי נמוך, הגורר רגישות רבה כלפי ההתייחסויות אליהם וקושי
|
|
|
|
.בקבלת ביקורת
|
|
|
|
|
|
|
|
,הם יפצו
עצמם פעמים רבות דרך תפיסת מקום ומעמד חברתי באמצעות כוחנות ושתלטנות
|
|
|
|
מנהיגות שלילית
והתנגדות לסמכות בנוכחות "קהל". בכדי לחוש חזקים בולטים ונועזים,
או
|
|
|
|
.מתוך כעס
כרוני ודחף לנקמנות, הם עלולים אף להחריף את בעיות ההתנהגות שלהם
|
|
|
|
|
|
|
|
הנטיה הרווחת
שלהם להתחבר אל קבוצות השוליים משקפת, אולי יותר מכל, את הצורך
|
|
|
|
שלהם בקשר,
בשייכות ובהתחברות, תוך קבלה ללא תנאי וללא ביקורת וכן את חוסר
|
|
|
|
האמון והחשדנות
שיש להם כלפי ה"חברה הנורמלית" ואת התחושה שאינם יכולים לסמוך
|
|
|
|
.על עצמם
כמי שיכולים להיות ולהתקבל כחלק מחברה זו
|
|
|
|
|
|
|
|
לצד הנסיונות
הכנים של גורמים חינוכיים וטיפוליים במסגרות החינוכיות להתמודד עם
|
|
|
|
הקשיים המתעוררים
סביב הילדים האלה, "גולשים" אנשי החינוך פעמים רבות לחוסר
|
|
|
|
.אונים ואיבוד
שליטה ולעתים אף וויתור על התמודדות
|
|
|
|
|
|
|
|
.ילדים נזקקים
לכישורי ניהול עצמי בכדי להסתדר במערכת כה מורכבת של דרישות
|
|
|
|
התלמיד נדרש
לנהל את הזמן שלו בצורה יעילה. התלמיד נדרש לארגן את הציוד שלו לכל יום
|
|
|
|
,ובכל שיעור.
הוא צריך לזכור להעביר הודעות, לרשום שיעורי בית ועבודות, לנהל לוח בחינות
|
|
|
|
להיות ער
לשינויים בלוח בחינות ועוד. הוא נדרש לדעת איך לנהל את עצמו במרחב (במרחב
|
|
|
|
,הישיבה,
עם הציוד שלו ושל אחרים) במחברות כיווני כתיבה של עברית, חשבון, שפה זרה
|
|
|
|
לדעת מה
לתייק בקלסר, מה להדביק במחברת ועוד. הוא צריך להתמצא במיקום. איפה
|
|
|
|
לומדים מקצועות
שונים (מחשבים, התעמלות, מדעים, ומה לוקחים לכל מקום). התלמיד של
|
|
|
|
.היום צריך
להיות מסוגל להסתגל לשינויים וקטיעות בשגרת היום שגם אותה קשה לו להפנים
|
|
|
|
|
|
|
|
התלמיד צריך
להתאים עצמו לחוקים וכללים של זמני עבודה וזמני הפוגות. הוא נדרש לקבל
|
|
|
|
את עצמו
כחלק מקבוצה עם צרכים מגוונים כשהמורה היא רק אחת. הוא נדרש להקשיב
|
|
|
|
ולהשתתף
לפי כללים ולהשלים עם זה שלא הכל פייר וצודק. הוא נדרש להפנים חוקים
|
|
|
|
חברתיים
הכוללים שיתוף פעולה, איפוק, פעילות לפי תורות, הדדיות, ריסון עצמי, שימוש
|
|
|
|
בשפה נקיה
והוא נדרש להסתגל לדמויות סמכות שונות. ובתחום הלמידה, התלמיד נדרש
|
|
|
|
.ללמוד מיומנויות
חדשות. להפנים ולזכור מידע חדש, לבטא את הידע בכתב ו/או בעל-פה
|
|
|
|
.הוא נדרש
לבצע משימות, לבסס את הידע בעבודה עצמית, בשיעורי בית ובמבחנים
|
|
|
|
או לקות
למידה, יש קשיים כמעט בכל התחומים הללו, והקשיים שלו ADHD לילד עם
|
|
|
|
מעמידים
בסכנה את סיכוייו להשתייך בצורה חיובית ומוצלחת לבית הספר. אנחנו מצפים
|
|
|
|
מהילד שלנו
ללכת כל יום לכמה שעות למקום שמפגיש אותו עם חוסר המסוגלות או הקושי
|
|
|
|
ומעצים את
הספקות והאמונה שלו ביכולתו להצליח. ילדים אלה ברובם זקוקים לתיווך
|
|
|
|
.והחזקה
במפגש שלהם עם דרישות בית הספר
|
|
|
|
|
|
|
|
:תפקיד
ההורים
|
|
|
|
מניסיוני,
להורים תפקיד מרכזי ביותר להקטין סיכון ולהגדיל סיכוי של ילדם למרות קשייו
|
|
|
|
.בניהול
עצמי מווסת להגיע למצוי עצמי ולהתפתחות נפשית תקינה עד גיל הבגרות
|
|
|
|
או לקויות
למידה היא, להיות ADHD המשימה המרכזית הניצבת בפני הורים לילדים עם
|
|
|
|
באיי הכוח
של ילדיהם בקשר עם העולם החיצוני בכלל ועם בית הספר בפרט, תוך העצמה
|
|
|
|
.של שיתוף
פעולה פורה עם הצוות החינוכי והטיפולי במערכת החינוך
|
|
|
|
הגנה/תמיכה
הורית), דורשת מההורים למידת)parents advocacy משימה זו, של
|
|
|
|
.מיומנויות
וידע להעשרת המורים והמטפלים ויצירת מצע ותנאים לשיתוף פעולה מועיל ויעיל
|
|
|
|
|
|
|
|
.מטרת המאמר
היא להציג עקרונות עבודה/תחזוקה של ילד עם קשיים בבית הספר
|
|
|
|
לתת כיוון,
מפת דרך עם מצפן, שתאפשר להורים, להתארגן ולפעול למען ילדיכם בנתונים
|
|
|
|
הקיימים.
ניהול נכון של הקשר עם בית הספר, מבחינת הילד, זה אומר, יצירת תנאים
|
|
|
|
לתפקוד לימודי
וחברתי אופטימלי לצד המגבלות, תוך שמירה על מינימום פגיעה בדימוי
|
|
|
|
.העצמי ושימור
המוטיבציה
|
|
|
|
הפתגם "אם
אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אי מתי?" רלוונטי בהתייחסות למקום
|
|
|
|
,ההורים
בטיפול בילד וכן לעיתוי של מתן העזרה. אם נרצה או לא, ההורים הם לרוב
|
|
|
|
הגורם העקבי
היחיד בחייו של הילד המניע את גלגלי הטיפול בו. ההנחה היא כי מירב
|
|
|
|
ההורים רוצים
בכל מאודם לסייע לילדם להצליח, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות מקובל
|
|
|
|
על חבריו.
כל ילד רוצה בזה בעצמו. שיבושים בתהליך ההתפתחות פוגמים באמונה של
|
|
|
|
,הילד ביכולתו
לעשות זאת. מה שאפשרי להשיג תוך שיתוף פעולה של צוות בית הספר
|
|
|
|
. עדיף",
אך מה שלא ניתן להשיג, מומלץ כי תשלימו בעצמכם"
|
|
|
|
בנוגע לעיתוי,
גישתי האומרת שאסור לבזבז זמן יקר. חשוב לספק לילד, תוך עריכת סדר
|
|
|
|
עדיפויות
וקדימויות, את הצרכים והתנאים להם הוא זקוק בהקדם האפשרי. יש לנסות
|
|
|
|
לטפל בילד
בשילוב ושיתוף פעולה עם בית הספר, אך לא למנוע ממנו טיפול כאשר יש
|
|
|
|
.קשיים בהשגת
שיתוף פעולה כזה
|
|
|
|
|
|
|
|
.צעד
ראשון: "שימוש בטלסקופ בכיוון הפוך" -העמדה ההורית ביחס לילד
וקשייו
|
|
|
|
גיוס עמדה
שלמה (הוליסטית) שמתייחסת אל הילד כאל אדם מורכב ושלם מסייעת לנו, לא
|
|
|
|
לאבד את
הפרספקטיבה הנכונה ולא לשפוט ולהעריך "מי הילד" רק לפי איכות
תפקודו
|
|
|
|
בביה"ס.
התחנה המסויימת הזו בחייו בה הוא נדרש להיות תלמיד, מפגישה אותו עם
|
|
|
|
דרישות המבליטות
את קשייו, ומעלימה או מעמעמת תכונות ומעלות אחרות שלו. יש
|
|
|
|
.להחזיר
את אותן תכונות ואיכויות חזרה למקומן הטבעי
|
|
|
|
ההסתכלות
הוליסטית, מאפשרת לנו להכיר את הילד ולנסות ולדעת מי הוא
|
|
|
|
במובן
הרחב של המילה: ההורים ואנשי המקצוע העובדים עם הילד צריכים
|
|
|
|
:לשאוף
לדעת את התשובות לשאלות הבאות
|
|
|
|
?מה חשוב
לבננו ומה משמעותי לו
|
1
|
|
|
?מה משמח
ומרגש אותו
|
2
|
|
|
?ממה הוא
נהנה
|
3
|
|
|
?במה הוא
חושב שהוא טוב יותר מכולם
|
4
|
|
|
?מה הוא
מרגיש ביחס לעצמו כבן? כאח? כנכד? כחבר
|
5
|
|
|
?במה הוא
פחות בטוח בעצמו
|
6
|
|
|
?איך הוא
מרגיש באירועים משפחתיים, בטיולים, בחברת הילדים אחה"צ
|
7
|
|
|
?איך הוא
מרגיש בביה"ס ומה הוא חושב על עצמו כתלמיד
|
8
|
|
|
?מה מציק
לו
|
9
|
|
|
התשובות צריכות
להתעדכן במהלך הזמנים היות והן דינמיות ומשתנות בהתאם
|
|
|
|
.לחוויות והתנסיויות
המצטברות של הילדים
|
|
|
|
|
|
|
|
:חשיבות
העמדות הפנימיות של ההורים
|
|
|
|
העמדה משקפת
את התאוריה או ההסבר שמישהו מחזיק בנוגע לנושא מסויים. חשוב שכל
|
|
|
|
אחד מההורים
יברר מהי עמדתו הרגשית לגבי ילדו בכלל, ולגבי קשייו בפרט. חשוב גם
|
|
|
|
.להחזיק
בתודעה לא רק מה הילד שלהם לא, אלא גם מה הילד שלהם כן
|
|
|
|
לעתים העמדה
אומרת: "בחיים של הילד שלי יש משהו לקוי בסיסי, הוא בלתי הפיך
|
|
|
|
.והשפעתו
רחבה" יש כאן הכללה המביאה למצב של חוסר אונים ותקיעות
|
|
|
|
אני יודעת
על המתחולל בלבם של הורים המחזיקים בעמדה שלילית מוכללת. עמדה זו
|
|
|
|
:מביאה לתסכול,
כעס, חוסר אונים חרדה גדולה וקפאון. המחשבות השולטות אומרות
|
|
|
|
...מה יהיה
איתו... מה יצא ממנו... כמה זמן זה עוד ימשך? אין כוח יותר למורה שלו
|
|
|
|
היא בכלל
לא מבינה אותו כל טלפון מביה"ס מעלה את סף הלחץ והחרדה בבטן, ואמא
|
|
|
|
אומרת לאבא...
הפעם אתה תענה, אתה תדבר... ואבא אומר... לא, את יודעת לעשות את
|
|
|
|
...זה יותר
טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
מתוך הסכלות
הוליסטית מתגבשת עמדה הורית גמישה מגוונת וחיובית הנוגעת לילד
|
|
|
|
.ליכולותיו
ולקשייו
|
|
|
|
.הפיכת הבעיה
המהותית לבעיה נסיבתית, יש אפשרות להתקדם ולשפר את המצב
|
|
|
|
המטרה היא
להפוך את הבעיה מבלתי נסבלת לנסבלת ומבלתי פתירה לפתירה. יש לשמור
|
|
|
|
על פרספקטיבה
נכונה, מיקוד והגדרה בכיוון פתיר לגבש עמדה שהיא עניינית, ממוקדת
|
|
|
|
.וניתנת
לטיפול
|
|
|
|
|
|
|
|
:דוגמא
לעמדה כזו
|
|
|
|
הילד שלי
הוא ילד עם יכולות גבוהות. הוא ילד רגיש וער לכל שינוי בסביבתו, והוא אנרגטי"
|
|
|
|
ונועז. בגלל
האנרגטיות שלו, קשה לו לשבת זמן ממושך בכיתה בשיעורים פרונטליים, או
|
|
|
|
.להכין שיעורי
בית, אבל כשהוא מארגן מסיבה או טיול עם חברים הוא ממש שד משחת
|
|
|
|
הוא אוהב
ריגושים ומחפש פעילות מלהיבה, נכון הוא, שלעתים הוא מתקשה להתאפק ואז
|
|
|
|
."נקלע
למריבות
|
|
|
|
|
|
|
|
.יש לזכור
היות ואתם הסוכנים האישיים של הילד יש חשיבות והשפעה רבה לעמדה שלכם
|
|
|
|
. היאמשפיעה
על הילד, על המשפחה, וגם על המורות שלו
|
|
|
|
|
|
|
|
:עמדת
הילד
|
|
|
|
.באופן
דומה, חשוב לברר את עמדת הילד, לפי ההתייחסות שלו לעצמו וקשייו
|
|
|
|
,האם הוא
מגדיר את קשייו במלים: אני דפוק, אף פעם לא הולך לי, אף אחד לא אוהב אותי
|
|
|
|
...אף אחד
לא רוצה להיות חבר שלי, אני בחיים לא אצליח, אני טיפש... אני מיואש
|
|
|
|
במידה וכך
המצב חשוב להשתמש בעזרתו של איש מקצוע פסיכולוג או מטפל אחר בכדי
|
|
|
|
לשנות את
הסיפור שהילד מספר על עצמו. להסביר לילד את קשייו ולשבץ אותם במשבצת
|
|
|
|
הנכונה.
לעתים יש מקום לעבודה מורכבת יותר הכוללת מספר מפגשים טיפוליים יחד עם
|
|
|
|
.מתן חווית
הצלחה וחיזוק בבית ובביה"ס
|
|
|
|
|
|
|
:בדיקה
עצמית
|
|
|
|
.הבדיקה
העצמית חשובה מאוד כי זה מה שיקבע את כל התהליך
|
|
|
|
מה הפרופורציות
בתקשורת שלכם כהורים עם הילד, כמה מהתקשורת עם הילד קשורה
|
|
|
|
.למשמעת,
הוראות, ביקורת וכד'... וכמה מהתקשורת קשורה לתחומי העניין והחוזק שלו
|
|
|
|
תשאלו את
עצמכם במה אתם ממש גאים בו (בלי קשר לביה"ס), אם אין דבר כזה, מ-י-ד
|
|
|
|
...לבדוק
את הנושא
|
|
|
|
.לסיכום
העמדה- כללי, שלם, כולל רגשות איכויות וקשיים
|
|
|
|
|
|
|
|
סיפורו
של רועי- תאור מקרה
|
|
|
|
.'להלן סיפורו
של רועי (שם בדוי) תלמיד כיתה ה
|
|
|
|
-ואתחיל
בדיווח חלקי שקיבלתי ממורות בבית-ספר מסויים, שמאז תחילת דרכו בבית
|
|
|
|
:הספר התמונה
המתוארת כאן לא הייתה שונה בהרבה
|
|
|
|
|
|
|
|
:דיווח
מביה"ס
|
|
|
|
.רועי אינו
מגיע לכיתה בזמן. לעתים מביא ציוד כנדרש אך אינו מוציאו מהתיק באופן
|
|
|
|
.עצמאי ברוב
הפעמים אינו מכין שיעורי בית, אין סדר וארגון במחברת
|
|
|
|
.רועי אינו
מבצע משימות בכתה ואינו לוקח חלק פעיל בדיונים
|
|
|
|
.רועי יוצא
מספר רב של פעמים מהשיעורים (4-5), לא תמיד באישור המורה
|
|
|
|
במהלך השיעור
מנסה להצחיק את חבריו בתחומים שאינם קשורים לשיעור (עושה
|
|
|
|
פרצופים
תנועות וקולות)- הילדים מתלוננים שאינם רוצים לשבת בקרבתו ולעבוד
|
|
|
|
בקבוצה אתו.
רועי לא מגלה אחריות אישית בהגשת עבודות ומשימות לבית. למעשה, לא
|
|
|
|
מגיש עבודות
אלא אם מעורבים גורמים נוספים, אמא, מורה פרטית. בזמן ההפסקה
|
|
|
|
משחק עם
חלק מתלמידי הכיתה, רועי מרבה להסתכסך עם ילדים, רוב המריבות
|
|
|
|
מסתיימות
באלימות פיסית. רועי מתלונן שהתלמידים מתגרים בו, ברוב הפעמים רועי
|
|
|
|
.לא בוכה
|
|
|
|
|
|
|
:דיווח
פסיכולוגי לאור מפגש התרשמות וסקירת דו"ח פסיכולוגי לאחר אבחון
|
|
|
|
רועי ילד
עם פוטנציאל שכלי תקין. יש לו יכולת לחשיבה מילולית מופשטת שהינה תואמת
|
|
|
|
את בני גילו.
לרועי לקויות למידה בקריאה ובכתיבה. בנוסף לכל אלה, לרועי הפרעת קשב
|
|
|
|
.(ADHD)
וריכוז מהסוג המשולב
|
|
|
|
|
|
|
|
:מידע
שהתקבל בשיחה עם רועי
|
|
|
|
בבירור קצר
עם רועי, ברור כי יש לו פער לימודי ואין לו מושג על מה מדברים ברוב
|
|
|
|
השיעורים.
את רוב המשימות הלימודיות אין הוא מסוגל נכון להיום לבצע ללא התאמה
|
|
|
|
לקשייו,
אם לא לוקחים בחשבון את הפער שפתח. הוא חש שמעמדו החברתי גרוע, ילדים
|
|
|
|
.לועגים
לו ומתגרים בו, והוא נלחם על כבודו
|
|
|
|
כששאלתי
את רועי במה הוא ממש טוב הוא אמר בכלום. כשהבהרתי לו שאני לא מתכוונת
|
|
|
|
רק ללימודים
הוא סיפר שהוא היה שחקן כדורגל מעולה בקבוצה בביה"ס, אבל השנה
|
|
|
|
הגיעו ילדים
חדשים מוכשרים ממנו לישוב והוא כבר לא כל כך טוב בכדורגל. כלומר, זו
|
|
|
|
.הייתה הזירה
המוצלחת האחרונה שנלקחה ממנו
|
|
|
|
|
|
|
|
כששאלתי
אותו מה הוא הכי אוהב לעשות, הוא אמר- להיות על השופל של אבא שלי
|
|
|
|
אבא חקלאי),
עם הפועלים של אבא (שם הוא כנראה מרגיש שייך ומקובל ללא תנאי)
|
|
|
|
.(ומצליח
בגדול
|
|
|
|
|
|
|
התמלאתי
בעצב רב אחריי השיחה עם רועי ואחריי קריאת הד"וחות מביה"ס. היה
ברור לי
|
|
|
|
כי בכל הזירות
המרכזיות בחייו של רועי הוא מרגיש כישלון מושלם. לימודי חברתי
|
|
|
|
ספורטיבי,
לזה נוסיף את הכעסים מביה"ס האכזבות מהבית.... נורא ואיום, איך אפשר
|
|
|
|
.להמשיך
לחיות ככה ולא להיכנס לדיכאון עמוק
|
|
|
|
בקריאה של
בין השורות בדוחות של המורות, ברור היה לי כי רועי מנסה למשוך תשומת
|
|
|
|
.לב מהילדים,
מנסה להיות שייך, מנסה אבל כל זה חסר סיכוי מבחינתו
|
|
|
|
|
|
|
|
מה שמסתבר
מהאבחון הרגשי של רועי לא כל כך מפתיע. יש לו חוסר אמון מוחלט ביכולת
|
|
|
|
שלו להתמודד
ולהצליח בלימודים והוא חש תסכול עצום. רועי מבטא גם בגלוי תחושת
|
|
|
|
חוסר ערך
עצמי (הוא אמר: "אין לי סיכוי בחיים להצליח בלימודים") וגם דימויו
העצמי
|
|
|
|
.("נמוך
ביותר ("אני טיפש, הילדים בכיתה צוחקים עליי. מתחילים איתי ומציקים
לי
|
|
|
|
בכלל, לרועי
תפיסה עצמית שלילית, כשהמבקר העיקרי שלו, זה הוא עצמו. הוא כל כך
|
|
|
|
מיואש שהדבר
האחרון שנשאר לו זה להסתיר את הקושי והחולשה בפני אחרים ולנסות
|
|
|
|
למצוא לעצמו
מקום בחברה דרך הומור הצקות וקולניות. כיום כאשר הוא נתקל בקושי
|
|
|
|
?וחוסר אונים
הוא נוטה להגיב ב"כאילו" שוויון נפש או בכוחנות. מה הוא יגיד,
קשה לי
|
|
|
|
??? אני
מסכן? דפוק? לא מוצלח? אתם צודקים שאתם לועגים לי או כעוסים עליי
|
|
|
|
|
|
|
|
למרבה המזל
לרועי עדיין קיימת מוטיבציה להצלחה, הוא מוכן להשקיע מאמצים
|
|
|
|
אדירים וזה
בתנאי שיקבל תמיכה מתאימה. הוא מתרגש מאוד כאשר הוא מקבל
|
|
|
|
.מחמאה או
חיזוק או כאשר הוא מצליח
|
|
|
|
:מה היה
חסר בעמדה של המורות כפי שהשתקף בדיווחיהן
|
|
|
|
קשייו של
רועי בחלקם הם אובייקטיבים, עובדה קיימת. אך ניכר היה כי מה שחסר מאוד
|
|
|
|
בהתייחסות
אליו זו הבנה ממקום אמפטי ורגשי למה שעובר על רועי. בדיווח היבש אין כל
|
|
|
|
דופי, אבל
אף אחת מהמורות לא תארה ולו במילה אחת את מה רועי מרגיש... זה היה
|
|
|
|
מאוד חסר
בד"וחות ובשיחה שלי עם צוות ביה"ס. ולכן הדבר הראשון והחיוני
מבחינתי
|
|
|
|
היה להתחיל
כל טיפול מערכתי בו, בלספר את הסיפור שלו למורות ולהורים. ולספר את
|
|
|
|
הסיפור
שלו ככה שבפעם הבאה שהם יפגשו אותו לפני הכל, הם יבינו ולו במעט מה
|
|
|
|
.עובר על
הילד הזה
|
|
|
|
|
|
|
:העמדה
ההוליסטית והנרטיב האמפטי
|
|
|
|
יש חשיבות
רבה לבנות נרטיב/סיפור חיובי ונוגע ללב (אמפטי) המתאר את הילד, נקודת
|
|
|
|
המוצא היא
שכל אחד מאיתנו בתנאים של הילד, היה אולי נקלע לאותו מצב ולאותם
|
|
|
|
קשיים. העמדה
ההוליסטית והנרטיב/סיפור האמפטי, מטרתם היא לעורר רגשות
|
|
|
|
.חיוביים
ומוטיבציה אצל אלו המתמודדים עימו
|
|
|
|
הסיפור חייב
לכלול את רגשותיו ועמדותיו של הילד ביחס לעצמו ולקשייו, את תחושותיו
|
|
|
|
ביחס לבית
הספר, ללימודים ולחברים, צריך לכלול את כשרונותיו ואות קשייו, ומה
|
|
|
|
.העמדה הרגשית
העכשווית שלו והשפעתה על המוטיבציה
|
|
|
|
|
|
|
|
,המטרה כאן
היא "לשווק" את העולם הפנימי של הילד בצורה חיובית נוגעת ללב
ומגייסת
|
|
|
|
לכל הנוגעים
בדבר, כולל לילד בעצמו. זה שלב מקדים חשוב ביותר בכדי לגייס כוחות
|
|
|
|
.משותפים
ובאופטימיות, למתן עזרה וטיפול נכונים
|
|
|
|
|
|
|
"צעד
שני-בחירת איש מקצוע-"קברניט עם ראש גדול
|
|
|
|
בחירת איש
מקצוע מתאים הינה לעתים תהליך ארוך וקשה. להורים, פעמים רבות
|
|
|
|
חסרים הקריטריונים
לקבל החלטה בנוגע להתאם המטפל לקשיים של הילד. מומלץ
|
|
|
|
להשקיע
מאמץ באיתור ובחירת איש מקצוע מתאים, שיקח אחריות על ניהול הטיפול
|
|
|
|
בילד, שיהיה
שותף להורים בקשר עם ביה"ס ובהתמודדות בתחומי חיים אחרים. איש
|
|
|
|
מקצוע זה
יהווה סמכות מקצועית בקשר עם בית הספר. להלן מספר קריטריונים אשר
|
|
|
|
.יקלו על
הבחירה
|
|
|
|
|
|
|
|
:איש
המקצוע (פסיכולוג בדרך כל), צריך לענות על הקריטריונים הבאים
|
|
|
|
אדם בעל
הכשרה ספציפית וידע בכל הקשור לבעיות התפתחותיות בגיל המתאים של
|
*
|
|
|
.(לדוגמא
ADHD - הילד והתמצאות בקשייו הספציפיים. (ידע והכשרה בתחום ה
|
|
|
|
,הוא צריך
להיות מוכן להיות בקשר קבוע לתאום ועדכון עם מטפלים נוספים של הילד
|
*
|
|
|
.כמו נוירולוג
מורה להוראה מתקנת, מרפאה בעיסוק וכדומה
|
|
|
|
.הוא צריך
להיות בעל ניסיון לעבודה וליווי טיפולי המשכי הכולל גם את בית הספר
|
*
|
|
|
במידה ופסיכולוג
ביה"ס עונה על הקריטריונים האלה ואתם רוכשים לו אמון, אפשרי
|
*
|
|
|
.להיעזר
בו. במידה ולא , יש לחפש איש מקצוע כזה במסגרת קופ"ח או באופן פרטי
|
|
|
|
תפקידו העיקרי
הוא לבנות ולשמר את הטיפול הכוללני. הוא זה שישמר את הפרופורציות
|
*
|
|
|
גם בתקופות
קשות, יסייע ביציאה מתקיעויות, ישמר את העמדה האופטימית, דרך
|
|
|
|
הסתכלות
מפרספקטיבה הנכונה, מעבר למשברים מקומיים. תפקידו הוא להחזיק ולתחזק
|
|
|
|
.את הרצף
הטיפולי
|
|
|
|
|
|
|
|
:להוביל
וליזום במקום להיות מובל ולהגיב
|
|
|
|
?יידוע ביה"ס
-מתי וביוזמת מי
|
|
|
|
מגדלור:
במידה וקשייו של הילד קלים, ואינם מקבלים ביטוי בולט בביה"ס, יש אפשרות
|
|
|
|
. תוך מעקב
והתעניינות זהירים, לצפות לפניה של בית הספר
|
|
|
|
הכנה
לסערה בלב ים: במידה וקשייו של הילד בינוניים עד חמורים, אין לצפות
לניסים
|
|
|
|
גם במעברים
למסגרות חדשות, ואין לאפשר ניסוי וטעייה של הצוות החינוכי. המחיר
|
|
|
|
.לכך עלול
להיות יקר מאוד עבור הילד וביחסי אמון בית ספר-הורים
|
|
|
|
|
|
|
|
:צעד
שלישי: יצירת קשר עם צוות ביה"ס- טרום מפגש ראשון בביתה ספר
|
|
|
|
לפני המפגש
הראשון עם ביה"ס, חשוב שקשייו של הילד יהיו מאותרים ומאובחנים בכדי
|
|
|
|
.ליצור הלימה
בין הטיפול לקשיים ולצרכים של הילד
|
|
|
|
רצוי לקיים
פגישה מצומצמת בין ההורים למחנכת לפני מפגש גדול ורב משתתפים. מפגש
|
|
|
|
.זה נועד
להניח בסיס לשיתוף פעולה
|
|
|
|
בגלל התסכול
ההדדי והקושי שמציף לפעמים בהתמודדות עם הילד יש למפגשים בין
|
|
|
|
בית הספר
להורים נטייה להיות מלווים בחשש, כעס, עלבון והטלת אשמה או אחריות
|
|
|
|
,האחד על
השני. המורה עלולה להראות חסרת סבלנות, עצבנית, מיואשת וחסרת אונים
|
|
|
|
אדישה, מלאת
טענות, קורקטית ופורמלית- כל אלו נובעים בדרך כלל ממצוקה שלה
|
|
|
|
בהתמודדות
עם ילדכם. יתכן והילד מערער את סמכותה לפני כל הכתה, יתכן אף כי
|
|
|
|
היא אינה
מקבלת גיבוי מההנהלה, או שקיים אצלה חשש מביקורת או האשמה מצד
|
|
|
|
.ההורים
בנוגעת למצבו של ילדם
|
|
|
|
|
|
|
|
:מזרים
לשותפים- יצירת מצע להדברות
|
|
|
|
.קיום של
כעסים ואכזבה מצד ההורים ביחס לבית הספר, הינו מצב שכיח למדי
|
|
|
|
כעסים וטענות
הדדיות, טוב מאוד לפורקן, אך אינו מקדם כלל את העיניין. הילד לעתים
|
|
|
|
משלם מחיר
על שימור עמדה עויינת או מאוכזבת בין ההורים לבית הספר. אני רואה
|
|
|
|
חשיבות רבה
בגיוס עמדה דיפלומטית מצד ההורים. ההורים צריכים לתכנן מהלכיהם
|
|
|
|
כשטובת ידלם
עומדת בראש סדר העדיפויות. לעיתים נחוצה הבלגה, ולעתים יצירת
|
|
|
|
משבר מכוון"
בכל מקרה חשובה המחשבה לפני המעשה. לפניכם מספר עצות להקל
|
|
|
|
:על המפגש
בין ההורים לצוות בית הספר
|
|
|
|
לדבר בשפה
רגשית: לדוגמא: אני מודאג, מתוסכל... אני מרגיש שקשה לילד שלי שהוא
|
1
|
|
|
.עצוב,
בודד... את מאוד משמעותית לבן שלנו... מה שאת אומרת לו מאוד משפיע עליו
|
|
|
|
.אנחנו
זקוקים לעזרתך
|
|
|
|
חשוב לספר
למורה מה כבר עשיתם לפני הפגישה בכדי להעביר את המסר של רצינות
|
2
|
|
|
ואכפתיות,
וכן שאין צפייה שכל האחריות תיפול על כתפיה אלא שיש כאן רצון לשיתוף
|
|
|
|
.פעולה
|
|
|
|
כאשר המורה
מספרת על קשיים, חשוב במקום להציע לה הצעות לשאול אותה מה היא
|
3
|
|
|
מציעה לעשות,
או אם היתה רוצה שתחשבו ביחד מה לעשות. אפשרי גם לשאול אם
|
|
|
|
.הייתה רוצה
שתשתפו אותה במה שאתם מרגישים שעובד עם הילד שלכם
|
|
|
|
, משפטים
כמו: אני יודעת שיש רגעים או מצבים שקשה להתמודד עם הילד שלי
|
4
|
|
|
.יכול ליצור
פתיחות לשיתוף פעולה
|
|
|
|
.האינטונציה
מאוד חשובה
|
|
|
|
|
|
|
|
:צעד
רביעי: קבלת פנים... מפגש רב משתתפים ראשון
|
|
|
|
זהו המפגש
החשוב בתחילת השנה. יש לקיים מפגש כזה בתחילת כל שנה ובעיקר
|
|
|
|
בזמן החלפת
מסגרות חינוכיות. המטרה והמשימה הראשונית מפגש זה היא הכרות
|
|
|
|
.ויצירת
ברית משותפת בין ההורים לצוות בית הספר
|
|
|
|
|
|
|
|
:מי רצוי
שישתתף במפגש
|
|
|
|
מנהל/ת בית
הספר, היועצת, המחנכת , ההורים, פסיכולוג בית הספר, ואיש המקצוע
|
|
|
|
.שבחרתם
לרכז את הטיפול
|
|
|
|
יש לשתף
את הילד בסיכום הפגישה. רצוי לצמצם את הפורום לפני שהילד נכנס. קהל
|
|
|
|
גדול עלול
לאיים ולהפחיד אותו. זהו מפגש פתיחה רחב היקף שאמור להגיע לסיכום
|
|
|
|
.ודרכי התמודדות
לשנה זו
|
|
|
|
|
|
|
|
:עם מה
להגיע למפגש
|
|
|
|
למפגש כזה
יש לבוא מוכנים. ההכנה צריכה לכלול מטרה ברורה, ומידע דיאגנוסטי
|
|
|
|
(תאור קצר
וממצה של יכולות הילד, קשייו, נתונים המתארים את מצבו הרגשי)
|
|
|
|
החומר צריך
להיות ערוך בפשטות ובקיצור. ההמלצות צריכות להיות כתובות בפירוט
|
|
|
|
.וברמה המובנת
לכל נפש. לא יותר משני עמודים מודפסים
|
|
|
|
חומר זה
הוא בגדר טיוטא בלבד היות ויש לבוא בדיאלוג עם צוות בית הספר לגבי
|
|
|
|
.מידת הישימות
של ההמלצות
|
|
|
|
מומלץ להכין
מספר עותקים של החומר הכתוב ולחלק בפגישה למשתתפים. מומלץ להכין
|
|
|
|
גם דפי מידע
מתומצתים בנוגע ללקות או לקשיים של ילדכם. (ניתן להשיג בעמותות
|
|
|
|
.(להורים
כגון עמותת ביחד
|
|
|
|
לאחר המפגש
יש להעביר לבית הספר סיכום הפגישה והמלצותיה מודפסים, כולל
|
|
|
|
.חלוקת
אחריות ולוח זמנים, עם עותקים למחנכת ליועצת ולמנהלת
|
|
|
|
|
|
|
|
:מהלך
המפגש
|
|
|
|
המפגש בדרך
כלל עורך כשעה עד שעה ורבע. בדרך כלל המפגש נפתח בדברי המחנכת
|
|
|
|
המתאר את
הילד תפקודו וקשייו. (מומלץ לבקש מהמחנכת להכין מראש סיכום הדברים
|
|
|
|
בכתב). המטפל
או ההורים יתארו את הילד בצורה הוליסטית ואמפטית. הסבר זה אמור
|
|
|
|
להאיר ולהסביר
באופן הגיוני ואנושי את הילד לצוות החינוכי. חשוב גם שלא לשכוח
|
|
|
|
להקשיב
ולהתייחס לצוות בית הספר בצורה חיובית. יש להציג באופן ברור התאמות
|
|
|
|
.הנדרשות
בלמידה ובתפקוד הכללי בהתאם לקשיים ולצרכים המיוחדים
|
|
|
|
|
|
|
|
:קביעת
מטרה ממוקדת לעבודה
|
|
|
|
בכדי למנוע
מצב של הצפה בקשיים ותקיעות, חשוב מאוד לגייס גישה פרקטית
|
|
|
|
וישימה.
לצורך כך, לאחר הצגת הקשיים יש לקבוע מטרה ממוקדת ברורה ומדידה
|
|
|
|
לעבודה במסגרת
יכולותיו של הילד לביצוע. בדרך זו, ניתן לראות את ההדרגתיות
|
|
|
|
בטיפול,
את השיפור, וכפועל יוצא יש ניצול נכון יותר של משאבים תוך הפעלת סדר
|
|
|
|
עדיפויות.
יש לקבוע טווח זמן שבו מתמקדים בביצוע המטרה ומצפים לשיפור
|
|
|
|
.(שבועיים,
חודשיים, סימסטר)
|
|
|
|
|
|
|
:דוגמאות
למטרות
|
|
|
|
...שיפור
ההתארגנות בחומר הלימודי-ציוד , התארגנות במשימות
|
*
|
|
|
...הפחתת
אירועים תוקפניים בהפסקות-בהסעה
|
*
|
|
|
.הגדלת זמן
עבודה עצמית בכתה-ביצוע משימה אחת לפחות בכל שיעור
|
*
|
|
|
.הארכת משך
הזמן שהילד נשאר בכתה
|
*
|
|
|
|
|
|
|
המטרות הממוקדות
משתנות, אך ההצמדות למטרות מוגדרת היטב מאפשרת לצאת
|
|
|
|
.מעמדה של
חוסר אונים וחוסר דיפרנציאליות למטרה ממוקדת ופתירה
|
|
|
|
|
|
|
|
:גייס
חמישי
|
|
|
|
מומלץ לעשות
מאמץ לבחור דמות בבית הספר שתפקח ותלווה את ביצוע ההתערבות
|
|
|
|
והמעקב.
דמות זו תהיה אחראית גם לעידכון המורים המקצועיים המלמדים את
|
|
|
|
הילד ולא
השתתפו בפגישה. בדרך כלל היועצת עושה זאת. יש לעשות מאמץ ליצור
|
|
|
|
.קשרי אמון
עם אותה דמות שתהווה פה ואוזן קשבת להורים ולילד בתוך ביה"ס
|
|
|
|
|
|
|
|
:בואו
נשמור על קשר קבוע
|
|
|
|
יש לקבוע
זמנים ואמצעי תקשורת קבועים בין המורה להורים. למשל, שיחת טלפון
|
*
|
|
|
!!!שבועית
קבועה, מחברת קשר... הקביעות כאן חשובה
|
|
|
|
יש לקבוע
פגישת מעקב לאחר 6 שבועות מזמן הפגישה הראשונה עם צוות מצומצם
|
*
|
|
|
יותר הכולל
מחנכת ויועצת ואחד ההורים. פגישה זו נועדה לבדיקה באם המטרה
|
|
|
|
שנבחרה ישימה,
האם האמצעים שנבחרו למימוש המטרה מתאימים, האם הדמות בתוך
|
|
|
|
ביה"ס
שתפקידה לפקח ולרכז את המידע והטיפול בילד עושה את עבודתה. האם בית הספר
|
|
|
|
.נתקל בקשיים,
מה דורש תיקון ושינוי
|
|
|
|
|
|
|
|
חשוב ביותר:
להעביר לבית הספר פרוטוקול-סיכום של הפגישה הכולל חלוקת
|
|
|
|
:תפקידים-
מי עושה מה, המטרה שנבחרה, הכלים שנבחרו לביצוע המטרה (לדוגמא
|
|
|
|
לשיפור המעמד
של התלמיד-מתן תפקיד אטרקטיבי, וחיזוקים מוגברים, מתן הזדמנויות
|
|
|
|
.לחוות הצלחה
להתמודדות עם הבעיה ההתנהגותית- תוכנית התנהגותית
|
|
|
|
|
|
|
|
?צעד
חמישי: האם הספינה יצאה מהנמל
|
|
|
|
:מפגש שני
אחרי שישה שבועות
|
|
|
|
יש לקבוע
בסוף המפגש הראשון מועד למפגש שני. מפגש זה חשוב ביותר ליצירת
|
|
|
|
רצף ומחוייבות
של הנוגעים בדבר לבצע את הסיכומים של המפגש הראשון. במפגש זה
|
|
|
|
.נערכת בדיקת
ביצוע הסיכומים-מה בוצע ומה לא ומדוע ובהתאם לבצע תיקונים ושיפורים
|
|
|
|
יש לבדוק
באם קיים צורך לשינוי המטרה הטיפולית: מה עבד ומה לא ולמה, האם יש
|
|
|
|
?מקום לשינוי
המטרה הטיפולית, או להוריד את הרף? לבחור מטרה אחרת
|
|
|
|
לעתים נחוצה
פגישת מעקב שניה. מועד פגישה זו תלוי במצבו של הילד ובחומרת
|
|
|
|
קשייו. בדרך
כלל המועד המתאים הינו לאחר שלושה חודשים כאשר בין הפגישות יש
|
|
|
|
.לקיים את
התקשורת הטלפונית הקבועה
|
|
|
|
|
|
|
|
:נוהל התערבות
במשבר או נסיגה
|
|
|
|
במהלך השנה
צפויות נסיגות או משברים בתפקודו ובהתנהגותו של הילד. במצב של
|
|
|
|
איפוס והפעלה
"reset"- משבר או נסיגה יש לזמן בדחיפות מפגש לדיון בנסיבות.
יש לבצע
|
|
|
|
מחדש. בפגישה
בין ההורים המחנכת והילד, יש לבחון יחד עמו את התקדמותו במהלך
|
|
|
|
התקופה,
מה הנסיבות לנסיגה, לחדש טקטיקות ואסטרטגיות. רצוי לנהל קשר ופיקוח
|
|
|
|
.הדוקים
יותר בסמיכות למשבר
|
|
|
|
|
|
|
|
צעד שישי-מפגש
שלישי
|
|
|
|
.אמצע שנה
-מפגש להערכת התוכנית הטיפולית, מתן משוב למעורבים
|
|
|
|
.מטרות חדשות
בדרגה גבוהה יותר, הצעות להמשך שינוי /שיפור
|
|
|
|
|
|
|
|
:צעד
שביעי: מפגש סוף שנה-סיכומים ותודות
|
|
|
|
.מפגש סוף
השנה הינו מפגש המיועד לסיכומים, הפקת לקחים, ותכנון שנה"ל הבאה
|
|
|
|
המשתתפים
בו הם כל אלו שלקחו חלק במפגש תחילת השנה. במפגש זה יציג כל אחד
|
|
|
|
מהמעורבים
את סיכומיו לגבי התקדמותו של התלמיד ופרטים רלוונטיים נוספים. יש
|
|
|
|
לכלול במפגש
את תאור התהליך הטיפולי. נקודת המוצא, תאור ההתקדמות, תאור
|
|
|
|
.מצבי המשבר,
השינוי והמצב בסוף השנה
|
|
|
|
מפגש זה
נועד גם לתכנון שנת הלימודים הבאה, זיהוי הצרכים החדשים, קביעת
|
|
|
|
.מטרה טיפולית
ואמצעים לביצועה. גם מפגש זה צריך להיות מסוכם בכתב, כשעותקים
|
|
|
|
.מועברים
למשתתפים. מומלץ להוסיף מכתבי תודה עם העתקים לפיקוח
|
|
|
|
|
|
|
|
:סיכום
|
|
|
|
ההבניה חשובה
כדי לא לאבד פרופורציות. חשוב להשיג מידה מסויימת של שליטה
|
|
|
|
. על הבעיה
בכדי למנוע מצב בו הקשיים ישלטו בנו
|
|
|
|
אסור לשכוח
שמעבר לכל התערבות הדבר המרכזי הוא הילד. צריך לגייס אמונה בו
|
|
|
|
.ובעיקר
את העמדה שהילד לא פחות שלם גם אם לא מצליח לו בביה"ס
|
|
|
|
חשוב שלא
לתת לסרגלים של ציונים, ד"וחות וישיבות פדגוגיות המודדים את הילד
|
|
|
|
לקבוע מי
הוא באמת. ההבניה מאפשרת גם ציפיות ריאליות, בקרה הדדית ומניעת
|
|
|
|
.הצטברות
של כעסים ואכזבות
|
|
|
|
|
|
|
|
:עקרונות
|
|
|
|
אם אין
אני לי מי לי ואם לא עכשיו אי מתי?"-אם נרצה או לא, ההורה הוא בעל"
|
1
|
|
|
.המוטיבציה
המניעה את גלגלי הטיפול
|
|
|
|
.השקעת מאמץ
בחיפוש איש מקצוע מלווה שיש עמו יחסי אמון טובים
|
2
|
|
|
.בחירת מטרה
אחת או שתיים לביצוע לפרק זמן מוגדר מראש
|
3
|
|
|
.מציאת בן
ברית בתוך בית הספר
|
4
|
|
|
.יצירת אווירה
של שיתוף פעולה עם בית הספר במקום כעס האשמות ומאבקים
|
5
|
|
|
שיעורי בית
עד כיתה ד' לא יותר מחצי שעה ביום (לעתים מפוצל), מכתה ד' לא יותר
|
6
|
|
|
.משעה ביום
|
|
|
|
.להעדיף
תמיד יחסים טובים עם הילד עידודו וחיזוקו על פני הישגים לימודיים
|
7
|
|
|
עדיף למצוא
לאחר הצהריים סטודנט או עזרה פרטית לליווי נושא הלמידה בבית. ברוב
|
8
|
|
|
.המקרים,
עם הורים זה לא עובד באופן קבוע ורק מכניס מתח ועימותים
|
|
|
|
בטיפולים
נילווים, חשוב לא להעמיס. המשפט "לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים"
בסופו
|
9
|
|
|
."של
דבר, משתנה ל "לתקוף את הילד מכל הכיוונים
|
|
|
|
|
|
|
|
:מילות
מפתח
|
|
|
|
פרופורציות,
פרספקטיבה, סדר עדיפויות, לימודים זה לא הכל, בני ברית, וונטילציות
|
|
|
|
.וחוויות
משפחתיות חיוביות, הבלטת תחומי החוזק
|
|
|
|
|
|
|
