|
|
|
|
אינטראקציה
בין אישית
|
|
|
|
 |
|
|
|
נכתב ע"י:
זיוה רום פזיוטרפיסטית מנהלת מכון "עלם" ומורן וייסבורט
מרפאה בעיסוק
|
|
|
|
|
|
|
:תוכן
|
|
|
|
|
.1
|
|
|
|
.2
|
|
|
|
.3
|
|
|
|
.4
|
|
|
|
.5
|
|
|
|
.6
|
|
|
|
.7
|
|
|
|
|
|
פתיחה
|
|
|
|
:ילד הלוקה
באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים
|
|
|
|
ליקוי באינטראקציה
בין אישית
|
1
|
|
|
ליקוי שפתי
|
2
|
|
|
ליקוי חושי-תנועי
|
3
|
|
|
ליקוי באינטלגנציה
|
4
|
|
|
.מבין ארבעת
החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר
|
|
|
|
ליקוי זה
אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש
|
|
|
|
.חלק ממנה
|
|
|
|
,מרכיב זה
הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור
|
|
|
|
,לקבל תהודה
לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה
|
|
|
|
,והילד מעדיף
להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית
|
|
|
|
.(Join
Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות
|
|
|
|
.קשה להעריך
עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית
|
|
|
|
|
|
|
|
:רצף
התפתחות האינטראקציה הבין אישית
|
|
|
|
משחר ימיו,
ממש מרגע היוולדו, רוכש לו האדם את הכלים ליצירת אינטראקציה
|
|
|
|
בין אישית.
תהליך התפתחות האינטראקציה הבין אישית שזור בתהליכי ההתפתחות
|
|
|
|
.האחרים,
וכך ימשיך וילווה את הילד בכל דרכו בחייו
|
|
|
|
.הביטוי
הראשון לקשר בין הילוד הרך לבין חברת האדם קרי, אמו, הוא בהנקה
|
|
|
|
התינוק בן
יומו, נוגע באמו, מרגיש את חום גופה העוטף אותו, מריח, מצמיד שפתיו
|
|
|
|
.לפטמת
שדה, וטועם (מפעיל כל חושיו). אוכל ושבע - משביע רעבונו, נרגע ונרדם
|
|
|
|
!יש פה
הישג פיזי עצום המכריז: גוף לגוף = מזון+חום = השרדות
|
|
|
|
מההיבט הרגשי
הדבר אומר: כדאי להיות קרוב לאמא; יש לי הכל: מזון, חום, הגנה, כל
|
|
|
|
.מה שאני
צריך. כלומר משתלם להצמד לחברת האדם
|
|
|
|
במהלך ששת
השבועות הבאים לחייו, נושא הפעוט הרך את עיניו למעלה, אל על, ויוצר
|
|
|
|
את קשר העין
הראשון, ואתו את ההדדיות הראשונה: אמא מביטה בי ומחייכת, ואני
|
|
|
|
.מחזיר
לה מבט ומחייך
|
|
|
|
החיונית
כל כך ,(Join Attachment) אחר כך זה ימשיך ויתפתח לתמיכה הרגשית
|
|
|
|
.להתפתחות
רגשית תקינה
|
|
|
|
במהלך שלושת
החודשים הבאים ימשיך התינוק להשען על הערוץ החזותי כשהסקרנות
|
|
|
|
והמוטיבציה
מוליכים אותו להתעניין בכל דבר תוך העדפה לעצמים זזים. עלי העצים
|
|
|
|
.הנעים עם
הרוח, כלבים וחתולים המקשקשים בזנבם ובני אדם
|
|
|
|
,בחודש החמישי
הוא יבדיל בין עצמים נייחים וניידים לבין בני אדם; ארונות, כסאות
|
|
|
|
או שולחנות,
להם נזקק להתפתחותו החושית-תנועית, כדי לטפס עליהם, לזחול
|
|
|
|
מסביבם או
לעמוד בעזרתם, לבין אנשים שעשויים להיות ניחים וניידים לפי רצונם, ולא
|
|
|
|
לפי ציפיותיו
של הילד. אנו צופים בתינוק המעתיק עיניו מאדם לאדם. עתה מלווה התינוק
|
|
|
|
את האדם
לא רק בשל תנועתו אלא גם בשל מגע קולו. וכולם אומרים בהתפעלות:" איזה
|
|
|
|
ילד ערני".
בצד חקירת הסביבה והנסיון להשתלט עליה ולחבור אליה, התינוק נע מאדם
|
|
|
|
לאדם, לומד
את השוני ביניהם ואת תפקידם במערכת. בגיל שבעה חודשים, ניתן להבחין
|
|
|
|
.כבר בשפת
הגוף ההולכת ונבנית
|
|
|
|
התינוק מסב
ראשו הצידה כשאינו רוצה לנדוד ל"ידיים" של אחר, או מניע גופו
לפנים
|
|
|
|
,כתשובה
להושטת ידיים לאמור "בוא אלי". הוא מפנה גופו וזוחל לעבר אדם
מוכר
|
|
|
|
.ומחייך
כברכה לכל בני משפחתו, כשפוגש בהם
|
|
|
|
בגיל תשעה
חודשים הוא מבדיל בין זרים, כשהוא מגיב בבכי, ומפתח צעדים נוספים
|
|
|
|
בשפת הגוף.
הוא לומד לחקות תנועות פשוטות או לחזור אחרי אמו כדי להפיק קולות
|
|
|
|
.מעניינים.
הוא מנפנף ידו לשלום, מעוות פניו למזון לא אהוב, או צוחק למשהו משמח
|
|
|
|
.הוא בונה
את "מרחב המחייה", כשהוא מתרחק מאמו בזחילה ומתקרב אליה חליפות
|
|
|
|
זה הגיל
למשחקי ה"קוקו" האין סופיים באמצעותם רוכש הפעוט בהדרגה קביעות
|
|
|
|
אוביקט.
וכאן גם מופיע נדנוד הראש ל"לא". אחר כך יופיעו משחקי האצבעות
בליווי
|
|
|
|
שיר תואם.
המשחק החופשי הראשון מופיע כשהפעוט מסיע מכונית, מגלגל כדור, או
|
|
|
|
.מכסה בובה,
לאמור "אני משכיב את הבובה לישון", והופ הגענו לגיל שנה
|
|
|
|
הפעוט הרך
ימשיך לרוץ על פי שלבי ההתפתחות הידועים כשתחום האינטראקציה הבין
|
|
|
|
אישית חובר,
משתלב, ומלווה אותם בכל אשר יפנה: הריב הראשון עם פעוט אחר על
|
|
|
|
.'צעצוע,
הידידות הראשונה וכו
|
|
|
|
|
|
|
|
רק בסביבות
גיל שנתיים מופיע ברצף תחומי ההתפתחות, הדיבור (האלמנט האקטיבי
|
|
|
|
.(של השפה
|
|
|
|
נהוג לצמצם
את האינטראקציה הבין אישית לתחום השפתי בלבד, כשלמעשה השפה
|
|
|
|
נשענת, מתבססת
ונבנת על האינטראקציה, ומהווה השג מכריע בתקשורת הבין
|
|
|
|
,(אישית.
השפה המילולית (הבנה ודיבור) מאפשרת צמיחת האבסטרקט (חשיבה מופשטת
|
|
|
|
היא מאפשרת
דיוק רב יותר בהבעת רגשות, כמו להבדיל בין ערגה לכמיהה. היא
|
|
|
|
מאפשרת ארגון
מבנים מופשטים כמו היחסים בתוך המשפחה (הסבתא שלי היא האמא
|
|
|
|
של אמא שלי).
היא גם מאפשרת ארגון רגשות, אך עדיין הדרך הטובה ביותר להביע
|
|
|
|
רגשות היא
דרך גוון הקול (אינטונציה) שבו אנו משתמשים כשאנו מדברים על מישהוא
|
|
|
|
.אהוב… השימוש
באינטונציה, אינו מצריך דיבור, אלא גוף
|
|
|
|
|
|
|
|
:על הקשר
בין הגוף לאינטראקציה הבין אישית
|
|
|
|
האם לא יהיה
זה נכון לזקוף את הקשר הנבנה בין הפעוט לסביבתו האנושית לזכות
|
|
|
|
גופו? כשאנו
מצדנו נעזרים נוסף לשימוש בגופנו בשפה המילולית והפעוט עונה לנו
|
|
|
|
?בגופו שלו
|
|
|
|
|
|
|
|
.ביהדות
הדתית נהוג שאישה נשואה לא תלחץ יד גבר
|
|
|
|
האם לא
מעוגנת פה האמונה העמוקה שמגע יד ביד עשוי להוביל הישר אל הלב, אל
|
|
|
|
הנשמה, ואל
ליבת הנפש? שמא, מגע זה, יסלול שביל ליצירת קשר עמוק שיחבל
|
|
|
|
בנישואיהם
של השניים? האם אין פה רמז לשורש המגע האנושי? בבסיס יצירת הקשר
|
|
|
|
?הרגשי בין
אדם לאדם
|
|
|
|
|
|
|
|
.אתמול פתחתי
את הטלויזיה וצפיתי בבלט
|
|
|
|
לא היה זה
מסע של תגליות והמצאות, גם לא מסע לארצות רחוקות שעין אדם לא
|
|
|
|
.חזתה בהם
מעולם
|
|
|
|
לא היתה
זו מסה פילוסופית על מהות החיים, או סיפור על בנית משכנות אדם
|
|
|
|
.במקומות
נשכחים על פני כדור הארץ
|
|
|
|
בבלט סופר
על ערגה וכליון הנפש, על שנאה וכעס, קנאה וחרון אף. על בדידות, חוסר
|
|
|
|
אונים, עצב
ויסורים. ומעברו השני, על חלום, תקווה ואהבה גדולה. וכל זה הובא
|
|
|
|
באמצעות
הגוף: הגו העורג, היד המזמינה, העיניים הכבויות, הראש המורכן או הגוף
|
|
|
|
המובס.
האין פה רמז על הקשר האמיץ בין הגוף לנפש, בין התנועה לביטוי הבסיסי
|
|
|
|
?של רגשות
האדם
|
|
|
|
|
|
|
.ועוד, בהקשר
לטלויזיה
|
|
|
|
,מי "עובר
מסך", מי נראה טוב יותר על האקרן, מי הוא זה הנקרא להגיש את הפרסומת
|
|
|
|
,להעביר
מסר בשלושים שניות? האם בסופו של דבר, ההחלטה לקחת את שלמה בראבא
|
|
|
|
נובעת מידיעותיו
המעמיקות בנושא, או שמא בשל תנועות גופו ה"מדברות", מגלות
|
|
|
|
?הכל, קושרות
אותנו למצרך המיוחל
|
|
|
|
|
|
|
|
האם לא נכון
יהיה לומר שמקומה של האינטראקציה הבין אישית, ביתה ומקום מושבה
|
|
|
|
?הוא קודם
כל בגוף
|
|
|
|
|
|
|
:התסמינים
המעידים על ליקויים ברצף ההתפתחות של האיטראקציה הבין אישית
|
|
|
|
קיימים 5
מרכיבים עיקריים בליקוי באינטראקציה בין אישית
|
|
|
|
.'קושי
להתיחס לזולת - להתחשב בצורכי הזולת, אמפטיה וכו
|
1
|
|
|
"הילד
לא מסוגל להגיב על: "אני עייפה", "כואב לי הראש",
"יש לי הרבה עבודה היום
|
|
|
|
."או
" "זה לא נעים לו שאתה מרביץ לו
|
|
|
|
. קושי במעורבות
חברתית - העדר הצורך לשחק עם הזולת, לשתף עמו פעולה
|
2
|
|
|
לילד אין
עניין לשחק עם ילדים אחרים, לבלות איתם, או לרכוש לו חברים. לילד אין
|
|
|
|
.עניין להיות
עם מבוגרים, לא עם הוריו או עם דודתו האוהבת אותו במיוחד
|
3
|
|
|
.קושי בהבנת
קודים חברתיים - העדר הפנמת כללי ההתנהגות או נורמות חברתיות
|
|
|
|
הילד אינו
"מתנהג יפה"; הוא שוכב על רצפת השירותים בבית הספר, לוקח ממתקים
|
|
|
|
במכולת מבלי
לשלם, יושב על הכביש, או משחק במשחק הדומינו כשהוא מזניח את
|
|
|
|
.חוקי המשחק
|
|
|
|
.חוסר יכולת
להנות מתמיכה רגשית - קושי בקבלה והענקה
|
4
|
|
|
כשאמא אומרת:
"יופי", אין זה משמח או מעודד את הילד להמשיך בפעילות, או
|
|
|
|
"!לומר
לה: "תראי מה עשיתי, אמא
|
|
|
|
.דלות רגשית,
צמצום בהבעת רגשות. רגש שטוח ו/או קבוע -(Poor Self)עצמי דל
|
5
|
|
|
כשמבקשים
מהילד: "תן לי במבה", הוא נותן את הבמבה הראשונה למבקש. ילד
קטן
|
|
|
|
.(ואפילו
גדול ידאג קודם כל לעצמו. העצמי הוא החשוב ביותר (השרדות
|
|
|
|
|
|
|
|
סדר הדברים
אינו מקרי, אלא כפי שמתבטא בתצפית בהתנהגות הילד. כך שרק בסוף
|
|
|
|
מגיעים לסיבה,
או למקור הקושי באינטראקציה בין אישית - עצמי דל. המימד הרגשי
|
|
|
|
.נעדר במסכת
כלל תחומי התפקוד של הילד
|
|
|
|
|
|
|
|
:הטיפול
בליקויים באינטראקציה בין אישית
|
|
|
|
?אז איך
נגשים לטיפול בילד עם ליקוי באינטראקציה בין אישית
|
|
|
|
,תחום האינטראקציה
הבין אישית - מופשט בעיקרו, אי אפשר לגעת בו, להריח אותו
|
|
|
|
.או לטעום
אותו, ולכן קשה לטפל בו במישרין
|
|
|
|
אז איך נבנה
תרגיל לעידוד אינטראקציה בין אישית? איך נגבור על הניתוק המהווה אבן
|
|
|
|
?נגף כה
קשה בנגישות אל הילד
|
|
|
|
בעזרת שפה
(החלק המוחשי של האינטרקציה הבין אישית)? תחום סבוך ולקוי אצל הסובלים
|
|
|
|
מאוטיזם,
אבל ישיר לכאורה ובסיסי: הפנמת שם הילד הבנת הוראות פשוטות, לימוד שמות
|
|
|
|
.'אברי גוף
(שמות עצם), וכו
|
|
|
|
שפה כזו
חשובה אך אינה עונה על הצורך של האינטראקציה הבין אישית. ילד
|
|
|
|
.יכול לפתח
שפה ללא גוף (אחד ממאפייני התסמונת - התפתחות שלא לפי סדר P.D.D
|
|
|
|
.("ההתפתחות
הנורמלי, התפתחות "איים", "חורים" או "גרף משונן
|
|
|
|
|
|
|
|
מזה שנים שהטיפול
במכון "עלם" מושתת על עבודה חושית-תנועית. ואכן צפינו בשינויים
|
|
|
|
מהותיים
בהתנהגות הילדים: הגמשת תבניות תפקוד, הפחתה בהתנגדות לשינוי, ירידה
|
|
|
|
.ניכרת בגרייה
עצמית וירידה באורך זמן הניתוק
|
|
|
|
במקביל,
לאורך השנים נדהמנו לראות שהילדים התקדמו בתחום האינטראקציה
|
|
|
|
.הבין אישית
באופן משמעותי ביותר ואף בלתי צפוי
|
|
|
|
?כשקיימת
התקדמות בתחום... סימן שהוא מטופל. אז מה עשינו
|
|
|
|
|
|
|
|
:בין המטלות
השונות המבוצעות במכון קימות גם שתי טכניקות המהוות חלק ניכר מהטיפול
|
|
|
|
- עבודה
בקשר עין-עין - פעילות מכוונת לחיזוק האינטראקציה הבין אישית. Holding
|
1
|
|
|
עבודה עם
הגוף - גוף לגוף, נגיעה, יחד - תוצרי הלוואי (הגבוהים יותר) של העבודה
החושית
|
2
|
|
|
.תנועית
|
|
|
|
ולכן, לא
היה מנוס אלא להניח כי המטלות הנ"ל הן אלו שהטו את הכף בהתפתחות
|
|
|
|
האינטראקציה
הבין אישית. כלומר, המסקנה הבלתי נמנעת היא, שאינטראקציה בין
|
|
|
|
אישית ניתן
לפתח רק באמצעות הגוף. אין זה אומר שמי שיש לו לקות בגוף יפתח בעיות
|
|
|
|
.באינטראקציה
בין אישית, אבל לתמוך, לעודד, ולבנות קשר אפשר אך ורק באמצעות הגוף
|
|
|
|
|
|
|
|
:על כן בכל
פעם שרוצים לעבוד בתחום האינטראקציה הבין אישית יש לעבוד עם הגוף
|
|
|
|
עבודה חושית
תנועית - גוף חזק (מתפתח) בונה את ה"אני" = יכול להצטרף למשפחת
|
1
|
|
|
.(ה"אני"יים
(החברה
|
|
|
|
. - שמירה
על קשר עין - התיחסות מתמשכת עם הזולת Holding
|
2
|
|
|
חיקוי פיזי
- התיחסות משמעותית לזולת, התחשבות בקודים חברתיים ובחוקים (חוקי
|
3
|
|
|
אני מגיב
:(Self) "המשחק) באמצעות הגוף (קלט חושי ופלט תנועי), מחייב קיום
ה"עצמי
|
|
|
|
.לאדם היושב
מולי, אני רואה ומרגיש ועושה כמוהו, מחקה אותו
|
|
|
|
תוכנית "החיקוי
הפיזי" מתחילה בשלב הנמוך ביותר כמו מחיאת כפיים, או ידיים על
|
|
|
|
.הראש,
ועד הגבוה ביותר, משחקים דימיונים ללא עזרה מילולית, "פסלים"
וריקודי זוגות
|
|
|
|
|
|
|
|
:סיכום
|
|
|
|
-תקשורת
בין אישית מערבת את כל החושים
|
|
|
|
,כשמתגעגעים
למישהו אהוב, רוצים להרגיש אותו בכל החושים כאחד: לראות, לשמוע
|
|
|
|
.לגעת, להריח,
לדבר אתו, להיות אתו. מאד קשה להסתפק בשיחת טלפון, תמונה או מכתב
|
|
|
|
הרמה הבסיסית
של העבודה החושית (ההתנסויות השונות), מהווה את הבסיס לסכמת
|
|
|
|
.הגוף. זה
יוביל לחיקוי פיזי ולשימוש בשפת הגוף להבנה ולהבעה
|
|
|
|
.אחר כך
יופיע השימוש בשפה המילולית שתביא לבסוף לאינטראקציה בין אישית
מלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
ואולי הכי
פשוט להבין את הקשר בין אינטראקציה בין אישית לבין הגוף דרך האוכלוסיות
|
|
|
|
העיוורות,
החרשות והאילמות - להן אין קושי לקיים קשר בין אישי (למרות שלעיתים יש
|
|
|
|
.( להם קושי
לדבר
|
|
|
|
|
|
|
|
:נספח
- על הקשר בין אינטראקציה בין אישית ושפה
|
|
|
|
|
|
|
|
:רקע
|
|
|
|
החלק המוחשי
של האינטרקציה הבין אישית הוא השפה המילולית, שגם היא ברובה
|
|
|
|
.(מופשטת,
סימבולית. את השפה נהוג לחלק להבנה (רצפטיבי) ולהבעה, (דיבור, אקספרסיבי
|
|
|
|
הדיבור,
הוא המרכיב המוחשי של השפה. אך אל לנו לשכוח כי בסופו של דבר, כדי
|
|
|
|
.("לרדת
לסוף דעתו של הדובר, תמיד נעזר בשפת הגוף ("מה שעיניו אומרות ולא
פיו
|
|
|
|
באופן רגיל,
כפי .(P.D.D. -השפה מתפתחת ונבנת על שפת הגוף וההבנה (הלוקים אצל ילד ה
|
|
|
|
שנוכחנו
בשלבי ההתפתחות, הדברים נבנים בהדרגה, ומתחילים ברמה הבסיסית של "גוף
|
|
|
|
.אל גוף",
ללא שפה מילולית כלל
|
|
|
|
|
|
|
|
:הליקוי
|
|
|
|
גם בתחום
השפתי נתקלים ילדינו בקושי רב בהשמתו המלאה. הם מדברים בעיקר על
|
|
|
|
.נושאים
קונקרטים-מוחשים, ובצורה התואמת את תפקודם, כלומר בצורה תבניתית
|
|
|
|
.(Nonspeaking
children שיתפתחו כ- P.D.D. שלא לדבר על 50% מילדי)
|
|
|
|
|
|
|
|
:התפתחות
הטיפול
|
|
|
|
בתחום השפתי
לימדנו את הילדים שמות עצם. הילדים אכן הרחיבו את אוצר המילים, אך
|
|
|
|
לא את התפקוד.
מילים כמו "חתול" "כלב" או "ארנבת" לא יעזרו
לילד להביע את
|
|
|
|
,רצונותיו,
צרכיו, וכו'. שינינו את הגישה והדגשנו לימוד פעלים: לשבת, לקום, ללכת
|
|
|
|
לקפוץ, לאכול,
לשחק, לישון, וכו' - כדי לשרת את הגישה התפקודית. בהדרגה נבניתה שפה
|
|
|
|
:תקינה על
בסיס פעלים
|
|
|
|
.לשחק =
לשחק במשאית = לשחק עם משאית = אני רוצה לשחק עם משאית
|
|
|
|
|
|
|
|
:סיכום
|
|
|
|
למרות שהשפה
המילולית הינה חלק בלתי נפרד מהאינטראקציה הבין אישית, דווקא היא
|
|
|
|
מרחיקה אותנו
מהגוף. אנו אכן עדים לכך ש"מילים פחות חזקות ממעשים". המילים
|
|
|
|
,סימבוליות,
מופשטות, בלתי נראות, מנותקות מהקיום הפיזי. לעומתם המעשים: פיזיים
|
|
|
|
.מוחשיים,
קיימים מאד, מחייבים שימוש בגוף
|
|
|
