לחצו אהבתי בדף האוהדים של פורטל לקויות למידה אפס עד 15
פורטל לקויות למידה אפס עד 15
כלים להתמודדות
אינטראקציה בין אישית
אפס עד 15
!?????? ????? ????
נכתב ע"י: זיוה רום פזיוטרפיסטית מנהלת מכון "עלם" ומורן וייסבורט מרפאה בעיסוק
:תוכן
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
פתיחה
:ילד הלוקה באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים
ליקוי באינטראקציה בין אישית
1
ליקוי שפתי
2
ליקוי חושי-תנועי
3
ליקוי באינטלגנציה
4
.מבין ארבעת החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר
ליקוי זה אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש
.חלק ממנה
,מרכיב זה הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור
,לקבל תהודה לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה
,והילד מעדיף להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית
.(Join Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות
.קשה להעריך עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית
:רצף התפתחות האינטראקציה הבין אישית
משחר ימיו, ממש מרגע היוולדו, רוכש לו האדם את הכלים ליצירת אינטראקציה
בין אישית. תהליך התפתחות האינטראקציה הבין אישית שזור בתהליכי ההתפתחות
.האחרים, וכך ימשיך וילווה את הילד בכל דרכו בחייו
.הביטוי הראשון לקשר בין הילוד הרך לבין חברת האדם קרי, אמו, הוא בהנקה
התינוק בן יומו, נוגע באמו, מרגיש את חום גופה העוטף אותו, מריח, מצמיד שפתיו
.לפטמת שדה, וטועם (מפעיל כל חושיו). אוכל ושבע - משביע רעבונו, נרגע ונרדם
!יש פה הישג פיזי עצום המכריז: גוף לגוף = מזון+חום = השרדות
מההיבט הרגשי הדבר אומר: כדאי להיות קרוב לאמא; יש לי הכל: מזון, חום, הגנה, כל
.מה שאני צריך. כלומר משתלם להצמד לחברת האדם
במהלך ששת השבועות הבאים לחייו, נושא הפעוט הרך את עיניו למעלה, אל על, ויוצר
את קשר העין הראשון, ואתו את ההדדיות הראשונה: אמא מביטה בי ומחייכת, ואני
.מחזיר לה מבט ומחייך
החיונית כל כך ,(Join Attachment) אחר כך זה ימשיך ויתפתח לתמיכה הרגשית
.להתפתחות רגשית תקינה
במהלך שלושת החודשים הבאים ימשיך התינוק להשען על הערוץ החזותי כשהסקרנות
והמוטיבציה מוליכים אותו להתעניין בכל דבר תוך העדפה לעצמים זזים. עלי העצים
.הנעים עם הרוח, כלבים וחתולים המקשקשים בזנבם ובני אדם
,בחודש החמישי הוא יבדיל בין עצמים נייחים וניידים לבין בני אדם; ארונות, כסאות
או שולחנות, להם נזקק להתפתחותו החושית-תנועית, כדי לטפס עליהם, לזחול
מסביבם או לעמוד בעזרתם, לבין אנשים שעשויים להיות ניחים וניידים לפי רצונם, ולא
לפי ציפיותיו של הילד. אנו צופים בתינוק המעתיק עיניו מאדם לאדם. עתה מלווה התינוק
את האדם לא רק בשל תנועתו אלא גם בשל מגע קולו. וכולם אומרים בהתפעלות:" איזה
ילד ערני". בצד חקירת הסביבה והנסיון להשתלט עליה ולחבור אליה, התינוק נע מאדם
לאדם, לומד את השוני ביניהם ואת תפקידם במערכת. בגיל שבעה חודשים, ניתן להבחין
.כבר בשפת הגוף ההולכת ונבנית
התינוק מסב ראשו הצידה כשאינו רוצה לנדוד ל"ידיים" של אחר, או מניע גופו לפנים
,כתשובה להושטת ידיים לאמור "בוא אלי". הוא מפנה גופו וזוחל לעבר אדם מוכר
.ומחייך כברכה לכל בני משפחתו, כשפוגש בהם
בגיל תשעה חודשים הוא מבדיל בין זרים, כשהוא מגיב בבכי, ומפתח צעדים נוספים
בשפת הגוף. הוא לומד לחקות תנועות פשוטות או לחזור אחרי אמו כדי להפיק קולות
.מעניינים. הוא מנפנף ידו לשלום, מעוות פניו למזון לא אהוב, או צוחק למשהו משמח
.הוא בונה את "מרחב המחייה", כשהוא מתרחק מאמו בזחילה ומתקרב אליה חליפות
זה הגיל למשחקי ה"קוקו" האין סופיים באמצעותם רוכש הפעוט בהדרגה קביעות
אוביקט. וכאן גם מופיע נדנוד הראש ל"לא". אחר כך יופיעו משחקי האצבעות בליווי
שיר תואם. המשחק החופשי הראשון מופיע כשהפעוט מסיע מכונית, מגלגל כדור, או
.מכסה בובה, לאמור "אני משכיב את הבובה לישון", והופ הגענו לגיל שנה
הפעוט הרך ימשיך לרוץ על פי שלבי ההתפתחות הידועים כשתחום האינטראקציה הבין
אישית חובר, משתלב, ומלווה אותם בכל אשר יפנה: הריב הראשון עם פעוט אחר על
.'צעצוע, הידידות הראשונה וכו
רק בסביבות גיל שנתיים מופיע ברצף תחומי ההתפתחות, הדיבור (האלמנט האקטיבי
.(של השפה
נהוג לצמצם את האינטראקציה הבין אישית לתחום השפתי בלבד, כשלמעשה השפה
נשענת, מתבססת ונבנת על האינטראקציה, ומהווה השג מכריע בתקשורת הבין
,(אישית. השפה המילולית (הבנה ודיבור) מאפשרת צמיחת האבסטרקט (חשיבה מופשטת
היא מאפשרת דיוק רב יותר בהבעת רגשות, כמו להבדיל בין ערגה לכמיהה. היא
מאפשרת ארגון מבנים מופשטים כמו היחסים בתוך המשפחה (הסבתא שלי היא האמא
של אמא שלי). היא גם מאפשרת ארגון רגשות, אך עדיין הדרך הטובה ביותר להביע
רגשות היא דרך גוון הקול (אינטונציה) שבו אנו משתמשים כשאנו מדברים על מישהוא
.אהוב… השימוש באינטונציה, אינו מצריך דיבור, אלא גוף
:על הקשר בין הגוף לאינטראקציה הבין אישית
האם לא יהיה זה נכון לזקוף את הקשר הנבנה בין הפעוט לסביבתו האנושית לזכות
גופו? כשאנו מצדנו נעזרים נוסף לשימוש בגופנו בשפה המילולית והפעוט עונה לנו
?בגופו שלו
.ביהדות הדתית נהוג שאישה נשואה לא תלחץ יד גבר
האם לא מעוגנת פה האמונה העמוקה שמגע יד ביד עשוי להוביל הישר אל הלב, אל
הנשמה, ואל ליבת הנפש? שמא, מגע זה, יסלול שביל ליצירת קשר עמוק שיחבל
בנישואיהם של השניים? האם אין פה רמז לשורש המגע האנושי? בבסיס יצירת הקשר
?הרגשי בין אדם לאדם
.אתמול פתחתי את הטלויזיה וצפיתי בבלט
לא היה זה מסע של תגליות והמצאות, גם לא מסע לארצות רחוקות שעין אדם לא
.חזתה בהם מעולם
לא היתה זו מסה פילוסופית על מהות החיים, או סיפור על בנית משכנות אדם
.במקומות נשכחים על פני כדור הארץ
בבלט סופר על ערגה וכליון הנפש, על שנאה וכעס, קנאה וחרון אף. על בדידות, חוסר
אונים, עצב ויסורים. ומעברו השני, על חלום, תקווה ואהבה גדולה. וכל זה הובא
באמצעות הגוף: הגו העורג, היד המזמינה, העיניים הכבויות, הראש המורכן או הגוף
המובס. האין פה רמז על הקשר האמיץ בין הגוף לנפש, בין התנועה לביטוי הבסיסי
?של רגשות האדם
.ועוד, בהקשר לטלויזיה
,מי "עובר מסך", מי נראה טוב יותר על האקרן, מי הוא זה הנקרא להגיש את הפרסומת
,להעביר מסר בשלושים שניות? האם בסופו של דבר, ההחלטה לקחת את שלמה בראבא
נובעת מידיעותיו המעמיקות בנושא, או שמא בשל תנועות גופו ה"מדברות", מגלות
?הכל, קושרות אותנו למצרך המיוחל
האם לא נכון יהיה לומר שמקומה של האינטראקציה הבין אישית, ביתה ומקום מושבה
?הוא קודם כל בגוף
:התסמינים המעידים על ליקויים ברצף ההתפתחות של האיטראקציה הבין אישית
קיימים 5 מרכיבים עיקריים בליקוי באינטראקציה בין אישית
.'קושי להתיחס לזולת - להתחשב בצורכי הזולת, אמפטיה וכו
1
"הילד לא מסוגל להגיב על: "אני עייפה", "כואב לי הראש", "יש לי הרבה עבודה היום
."או " "זה לא נעים לו שאתה מרביץ לו
. קושי במעורבות חברתית - העדר הצורך לשחק עם הזולת, לשתף עמו פעולה
2
לילד אין עניין לשחק עם ילדים אחרים, לבלות איתם, או לרכוש לו חברים. לילד אין
.עניין להיות עם מבוגרים, לא עם הוריו או עם דודתו האוהבת אותו במיוחד
3
.קושי בהבנת קודים חברתיים - העדר הפנמת כללי ההתנהגות או נורמות חברתיות
הילד אינו "מתנהג יפה"; הוא שוכב על רצפת השירותים בבית הספר, לוקח ממתקים
במכולת מבלי לשלם, יושב על הכביש, או משחק במשחק הדומינו כשהוא מזניח את
.חוקי המשחק
.חוסר יכולת להנות מתמיכה רגשית - קושי בקבלה והענקה
4
כשאמא אומרת: "יופי", אין זה משמח או מעודד את הילד להמשיך בפעילות, או
"!לומר לה: "תראי מה עשיתי, אמא
.דלות רגשית, צמצום בהבעת רגשות. רגש שטוח ו/או קבוע -(Poor Self)עצמי דל
5
כשמבקשים מהילד: "תן לי במבה", הוא נותן את הבמבה הראשונה למבקש. ילד קטן
.(ואפילו גדול ידאג קודם כל לעצמו. העצמי הוא החשוב ביותר (השרדות
סדר הדברים אינו מקרי, אלא כפי שמתבטא בתצפית בהתנהגות הילד. כך שרק בסוף
מגיעים לסיבה, או למקור הקושי באינטראקציה בין אישית - עצמי דל. המימד הרגשי
.נעדר במסכת כלל תחומי התפקוד של הילד
:הטיפול בליקויים באינטראקציה בין אישית
?אז איך נגשים לטיפול בילד עם ליקוי באינטראקציה בין אישית
,תחום האינטראקציה הבין אישית - מופשט בעיקרו, אי אפשר לגעת בו, להריח אותו
.או לטעום אותו, ולכן קשה לטפל בו במישרין
אז איך נבנה תרגיל לעידוד אינטראקציה בין אישית? איך נגבור על הניתוק המהווה אבן
?נגף כה קשה בנגישות אל הילד
בעזרת שפה (החלק המוחשי של האינטרקציה הבין אישית)? תחום סבוך ולקוי אצל הסובלים
מאוטיזם, אבל ישיר לכאורה ובסיסי: הפנמת שם הילד הבנת הוראות פשוטות, לימוד שמות
.'אברי גוף (שמות עצם), וכו
שפה כזו חשובה אך אינה עונה על הצורך של האינטראקציה הבין אישית. ילד
.יכול לפתח שפה ללא גוף (אחד ממאפייני התסמונת - התפתחות שלא לפי סדר P.D.D
.("ההתפתחות הנורמלי, התפתחות "איים", "חורים" או "גרף משונן

מזה שנים שהטיפול במכון "עלם" מושתת על עבודה חושית-תנועית. ואכן צפינו בשינויים

מהותיים בהתנהגות הילדים: הגמשת תבניות תפקוד, הפחתה בהתנגדות לשינוי, ירידה
.ניכרת בגרייה עצמית וירידה באורך זמן הניתוק
במקביל, לאורך השנים נדהמנו לראות שהילדים התקדמו בתחום האינטראקציה
.הבין אישית באופן משמעותי ביותר ואף בלתי צפוי
?כשקיימת התקדמות בתחום... סימן שהוא מטופל. אז מה עשינו
:בין המטלות השונות המבוצעות במכון קימות גם שתי טכניקות המהוות חלק ניכר מהטיפול
- עבודה בקשר עין-עין - פעילות מכוונת לחיזוק האינטראקציה הבין אישית. Holding
1
עבודה עם הגוף - גוף לגוף, נגיעה, יחד - תוצרי הלוואי (הגבוהים יותר) של העבודה החושית
2
.תנועית
ולכן, לא היה מנוס אלא להניח כי המטלות הנ"ל הן אלו שהטו את הכף בהתפתחות
האינטראקציה הבין אישית. כלומר, המסקנה הבלתי נמנעת היא, שאינטראקציה בין
אישית ניתן לפתח רק באמצעות הגוף. אין זה אומר שמי שיש לו לקות בגוף יפתח בעיות
.באינטראקציה בין אישית, אבל לתמוך, לעודד, ולבנות קשר אפשר אך ורק באמצעות הגוף
:על כן בכל פעם שרוצים לעבוד בתחום האינטראקציה הבין אישית יש לעבוד עם הגוף
עבודה חושית תנועית - גוף חזק (מתפתח) בונה את ה"אני" = יכול להצטרף למשפחת
1
.(ה"אני"יים (החברה
. - שמירה על קשר עין - התיחסות מתמשכת עם הזולת Holding
2
חיקוי פיזי - התיחסות משמעותית לזולת, התחשבות בקודים חברתיים ובחוקים (חוקי
3
אני מגיב :(Self) "המשחק) באמצעות הגוף (קלט חושי ופלט תנועי), מחייב קיום ה"עצמי
.לאדם היושב מולי, אני רואה ומרגיש ועושה כמוהו, מחקה אותו
תוכנית "החיקוי הפיזי" מתחילה בשלב הנמוך ביותר כמו מחיאת כפיים, או ידיים על
.הראש, ועד הגבוה ביותר, משחקים דימיונים ללא עזרה מילולית, "פסלים" וריקודי זוגות
:סיכום
-תקשורת בין אישית מערבת את כל החושים
,כשמתגעגעים למישהו אהוב, רוצים להרגיש אותו בכל החושים כאחד: לראות, לשמוע
.לגעת, להריח, לדבר אתו, להיות אתו. מאד קשה להסתפק בשיחת טלפון, תמונה או מכתב
הרמה הבסיסית של העבודה החושית (ההתנסויות השונות), מהווה את הבסיס לסכמת
.הגוף. זה יוביל לחיקוי פיזי ולשימוש בשפת הגוף להבנה ולהבעה
.אחר כך יופיע השימוש בשפה המילולית שתביא לבסוף לאינטראקציה בין אישית מלאה
ואולי הכי פשוט להבין את הקשר בין אינטראקציה בין אישית לבין הגוף דרך האוכלוסיות
העיוורות, החרשות והאילמות - להן אין קושי לקיים קשר בין אישי (למרות שלעיתים יש
.( להם קושי לדבר

:נספח - על הקשר בין אינטראקציה בין אישית ושפה

:רקע
החלק המוחשי של האינטרקציה הבין אישית הוא השפה המילולית, שגם היא ברובה
.(מופשטת, סימבולית. את השפה נהוג לחלק להבנה (רצפטיבי) ולהבעה, (דיבור, אקספרסיבי
הדיבור, הוא המרכיב המוחשי של השפה. אך אל לנו לשכוח כי בסופו של דבר, כדי
.("לרדת לסוף דעתו של הדובר, תמיד נעזר בשפת הגוף ("מה שעיניו אומרות ולא פיו
באופן רגיל, כפי .(P.D.D. -השפה מתפתחת ונבנת על שפת הגוף וההבנה (הלוקים אצל ילד ה
שנוכחנו בשלבי ההתפתחות, הדברים נבנים בהדרגה, ומתחילים ברמה הבסיסית של "גוף
.אל גוף", ללא שפה מילולית כלל
:הליקוי
גם בתחום השפתי נתקלים ילדינו בקושי רב בהשמתו המלאה. הם מדברים בעיקר על
.נושאים קונקרטים-מוחשים, ובצורה התואמת את תפקודם, כלומר בצורה תבניתית
.(Nonspeaking children שיתפתחו כ- P.D.D. שלא לדבר על 50% מילדי)
:התפתחות הטיפול
בתחום השפתי לימדנו את הילדים שמות עצם. הילדים אכן הרחיבו את אוצר המילים, אך
לא את התפקוד. מילים כמו "חתול" "כלב" או "ארנבת" לא יעזרו לילד להביע את
,רצונותיו, צרכיו, וכו'. שינינו את הגישה והדגשנו לימוד פעלים: לשבת, לקום, ללכת
לקפוץ, לאכול, לשחק, לישון, וכו' - כדי לשרת את הגישה התפקודית. בהדרגה נבניתה שפה
:תקינה על בסיס פעלים
.לשחק = לשחק במשאית = לשחק עם משאית = אני רוצה לשחק עם משאית
:סיכום
למרות שהשפה המילולית הינה חלק בלתי נפרד מהאינטראקציה הבין אישית, דווקא היא
מרחיקה אותנו מהגוף. אנו אכן עדים לכך ש"מילים פחות חזקות ממעשים". המילים
,סימבוליות, מופשטות, בלתי נראות, מנותקות מהקיום הפיזי. לעומתם המעשים: פיזיים
.מוחשיים, קיימים מאד, מחייבים שימוש בגוף
ע"י 'עיתם' הפקות הדר פנסקי-גלנורcoping.org המידע תורגם ברשות מאתר
עיצוב האתר אתי סוטיל סימן טוב

© www.0-5.co.il | www.0-15.co.il

תנאי שימוש