אסטרטגיות למידה מאמר באתר אפס עד 5 www.0-5.co.il

כלים להתמודדות


אסטרטגיות למידה

(מאת אלון האס-מטפל האמנות, מומחה בלמידה (ללקויי למידה

מבוא	.1
הדיסלקציה	.2
הגדרה והתאמה	.3
מאפייני הדיסלקציה	.4
(פרספציה (תפיסה	.5
ראייה	א
ליקויים בראייה תבניתית	ב
העדר אוריינטציה	ג
שמיעה והקשבה	ד
קשב וריכוז	ה
חישה	ו
אימפולסיביות	ז
בעיות ביישומים של סביבה לימודית	.6
העדר אוטומציה	א
סדרתיות	ב
בעיות בתחום הבין אישי	.7
שיפוט חברתי לקוי	א
מעגל הכישלון	ב


מבוא		לתחילת המאמר
הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא
במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. אלון חיבר בין הידע התיאורטי כבעל
.מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך

הדיסלקציה
רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום
במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות
נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים
.הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית
הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גם
את מה שמכנה רונלד ד. דיוויס - מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה
.הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה

הגדרה והתאמה		לתחילת המאמר
ניסיונות ההגדרה של תופעת הדיסלקציה רבות ומגוונות. מרבית ההגדרות מדברות על
שני היבטים - מצד אחד על פער מהותי ברמת הקריאה ומהצד השני על העובדה שאין
סיבה חיצונית להיווצרות הפער, כלומר מקור נוירופסיכולוגי הוא שאחראי על הפער ולא
.'גורמים כמו פיגור כללי, טעוני טיפוח, מופרעות וכדו
במסגרת בה פותח מודל למידת אסטרטגיות הלמידה לדיסלקטים, עוצבה גישה שהיא
לכאורה חוטאת לכל אותן הגדרות מדעיות והרחבנו את המושג לתחום שבספרות מכונה
לקויי למידה". כאשר נדבר על דיסלקט, במרבית המקומות ההגדרה מתייחסת למובן"
הרחב - כשגם הדיסגרפי, דיסקלקולי והדיסנומי הם לגבינו "דיסלקטים". כמו כן, לא
נערוך השוואות לגבי רמת הליקוי וחומרתו (בהגדרות שונות דובר על פער של שנתיים
.(מגיל הקריאה כרונולוגי, או גיל הקריאה הצפוי
הסיבה לגמישות בהגדרה, קשורה בעיקר לעובדה כי, המבוגר המגיע לקורס, על פי רוב
הנו במילא "דיסלקט מפוצה", כלומר אותו דיסלקט שכבר הצליח לרכוש יכולות קריאה
וכתיבה ובאופן כלשהו גישר על מרבית התחומים הבסיסיים. נכון שהחשיבה המדעית
מנסה "לנקות" את הדיסלקציה ולראות מה היא הדיסלקציה "נטו", אלא שמהבחינה
הפרקטית מי שאובחן כדיסלקט/ לקוי למידה בעבר מתאים לקורס, במידה וקיימים
.כוחות רלוונטיים, אשר בזכותם הצליח התלמיד לשרוד במערכת הלימודים למרות ליקוייו

מאפייני הדיסלקציה		לתחילת המאמר
כאשר מנסים לאתר את המאפיינים של הדיסלקציה, חייבים להקדים ולאמור, כי אוסף
התופעות גדול ומורכב, דיסלקטים רבים סובלים מהרכבים שונים של המאפיינים וקשה
לדבר על אפיון אחיד של דיסלקציה. השוני בין דיסלקט אחד למשנהו רחב, לא רק בתחום
.הליקוי הספציפי, אלא גם באוסף הליקויים הנלווים
ההבנה אודות מהות השוני בין החשיבה הדיסלקטית ל"רגילה" היא הבסיס להבנת הכוחות
.והחולשות המאפיינים את הדיסלקט
לא נעסוק אם כן, בסיווגים השונים, אלא בהבנת המהות בה שונה החשיבה של התלמיד
הדיסלקטי מהתלמיד הרגיל. במקומות שונים מתייחסים ל"העדר א-סימטרייה בין האונות
במוח". לפי התייחסות זו, ההנחה הנה, כי לאדם ה"נורמלי" ישנו מבנה אסימטרי של קליפת
המוח, בו החלק השמאלי מעט גדול יותר ואילו הדיסלקטים "נהנים" מסימטריה או לעיתים
אף א-סימטרייה הפוכה. מתוך הנחה זו (למרות המחלוקות בתחום המחקר) ניתן לאפיין
תכונה בסיסית אשר הופכת את האדם הדיסלקטי לשונה באופן החשיבה - החשיבה
.הליניארית-לוגית איננה החשיבה השלטת. על פניה תועדף חשיבה נרטיבית- אסוציאטיבית
במילים אחרות, הארגון של החשיבה של הדיסלקטים איננו מסודר באותו אופן, כל
.התהליכים הקוגנטיבים עובדים באופן שונה
החשיבה הנרטיבית -אסוציאטיבית עשויה להיות כוח ייחודי בתחומים רבים, אולם בתחום
,האקדמיה היא מפריעה, באותן משימות בהן הדרישה הנה זכירה מאורגנת של פרטים
הכוללת רצף, הכרת הקישורים, למידת כמויות של פרטים וכמובן מפריעה באותן מטלות
.הדורשות הקשבה לתכנים המאורגנים באופן ליניארי
.המחקרים הרבים המנסים לאפיין את המרכיבים הנלווים לדיסלקציה רבים ומגוונים
ישנם מידי פעם ממצאים אשר לאחר אישושם, באים חוקרים המבטלים את המחקר
המוקדם ושוב מותירים סימן שאלה לגבי הגורמים האחראים לתופעה, אולם כיום ברור כי
ישנו מגוון גדול מאוד של תופעות הקשורות לדיסלקציה החל באופן הקליטה החושית וכלה
:באופן החשיבה. נמנה איפה את עיקרי הממצאים הקשורים לעניינינו

(פרספציה (תפיסה		לתחילת המאמר
האופן בו נתפסים הגירויים במערכת עיבוד המידע של הדיסלקט שונה מזו של האדם שאיננו
דיסלקט. במחקר עוסקים הרבה במקור השוני - האם מדובר באופן הראייה והשמיעה ? האם
מדובר באופן בו מועבר המידע אל המוח? או האם השינוי הוא בהבנת החומר המועבר אל
המוח? לא ניכנס כאן, לחילוקי הדעות בתחום זה, נתאר רק בקצרה מספר מוקדים הקשורים
.לפרספציה

ראייה
, יש להבין כי בתחום הראייה פועלים 24 מרכזים שונים במוח לייצר את התפיסה
על כן ישנן תחומים רבים ומגוונים של הראייה או פירוש הראייה (הפרספציה) העלולים
להפריע בעיבוד האוטומטי של המילה הכתובה. מגוון מכובד ביותר של ממצאים, החל
,ממהירות הראייה השונה בקבוצות מסוימות של דיסלקטים, דרך אופן סריקת התבנית
יכולת מיקוד ויכולת פיזור וכן מחקרים המתייחסים לתנועות עיניים לא רצויות. באופן
כללי, ברור כי ישנם דיסלקטים רבים, אשר תרגילי ראייה ומשקפי מיקוד מסייעים להם
."בהתגברות על הצורך לראות "רגיל
חשוב להבהיר, כי גם בנושא הראייה כמו בנושאים רבים אחרים שנזכיר, השוני איננו רק
מגרעה, ישנה טענה רווחת, כי הראיה השונה במקרים מסוימים, קשורה לראייה אקטיבית
,ללא יכולת לתצפית סטטית. כלומר, מי שניחן בראייה האקטיבית, יזהה בנקל עצם בתזוזה
אולם יתקשה במיוחד להישאר צמוד לדף טקסט. ההרגשה המתוארת על ידי דיסלקטים
היא, כאילו אחרי זמן מה, המבט ממשיך פנימה אל תוך הדף ומתקשים להישאר ממוקדים
על פניו. ישנה הנחה לפיה הראייה האקטיבית הייתה חיונית בעבר הרחוק - בהיותינו
ציידים - שם הצורך לראות את הטרף הנע, או הטורף המתקרב, היו חיוניים יותר
.מהתבוננות סטטית בנייר

ליקויים בראייה תבניתית		לתחילת המאמר
האדם הצופה באופן תבניתי יראה "כמו כולם". רוב האנשים, לא יזהו כאשר משהו קטן
בתבנית משתנה, היות והם נוטים לראות את התבנית כמכלול, מעין "אקסיומה" ואילו
הדיסלקט ש"סובל" מראייה שאיננה תבניתית, צופה בכל פעם מחדש בצורות על כל ניואנס
שבהן. במקרים רבים, ההתבוננות הייחודית תשמש מקור לראיית פרטים אותם ישמיטו
ה"נורמלים". דוגמא בולטת הנה בציורי דיסלקטים, שם למרות הקשיים הרבים לציור
תבניות רגילות, נראות יצירות מרשימות של יכולת ההתבוננות הייחודית. רונלד ד. דיוויס
מתייחס לתרומת הליקוי ליכולת להשתחרר מהפרדיגמות ובכך להיות מהפכנים וחדשנים
(לצערינו הרב, הממצאים המדעיים מאז פרסום הספר אינם תומכים בכישורים ויזואלים
נעלים של הדיסלקטים

העדר אוריינטציה
,הממצאים לפיהם הדיסלקטים חלשים יותר בכיוונים ובמיוחד בהיכרות עם השמאל והימין
הייתה בסיס לתיאוריות שונות לגבי מקור הדיסלקציה - הייתה נטייה לראות בהעדר היכרות
עם צד שמאל וצד ימין, מקור לבעיית הכתיבה והקריאה - לכאורה, בגלל שלא יודעים כיוונים
אז מתקשים לייצר אות שיש בה מעבר מכיוון לכיוון, או מתקשים לזהות אות שההבדל בינה
.ובין אות אחרת הנו הכיוון בו היא מופיעה
-השערה זו, פחות מקובלת כיום וההסבר שניתן לאחרונה להעדר אבחנה בין הכיוונים הנו
היות והמושגים "שמאל" ו"ימין" הינם מושגים מופשטים, והיות והמושג המופשט איננו נקלט
באופן אוטומטי, התלמיד הדיסלקטי מתקשה יותר לרכוש שליטה במושגים הללו. בין כך ובין
כך, ברור כי בעיית הכיוונים קיימת, התופעות הרבות בהן ניתן לצפות בדיסלקטים מתקשים
בגלל העדר השליטה בכיוון, בולטות לעין ובמקרים רבים הדבר מוביל לחוסר סדר, קשיים
.'במציאת כיוון, איבוד חפצים וכדו

שמיעה והקשבה		לתחילת המאמר
גם בתחום השמיעה, כמו בראייה, ישנם דיסלקטים הלוקים בתחומים שונים של תהליך
הקליטה של המילה המדוברת - המקורות לכשל עשויים להיות מהירות השמיעה, איכות
.'עיבוד הצלילים וזיהויים, היכולת להפוך את רצף הצלילים למילה בעלת משמעות וכדו
.בכל מקרה, המדובר הוא בתהליך שונה אשר יוצר קושי בזרימה השוטפת של ההקשבה

קשב וריכוז
הקשיים השונים בתחום הקשב, אינם תמיד תוצר של הדיסלקציה, לעיתים מדובר בתופעה
צמודה (הפרעת קשב וריכוז או בעיה רגשית) אולם הבעיות בתחום הקשב הקשורות ישירות
לדיסלקציה הנן משני סוגים. הסוג הראשון- בעיית ההקשבה אשר תוארה למעלה - במקרים
בהם עיבוד מילולי דורש אנרגיה רבה, הקשב קצר או איטי. במקרה של קשב קצר, יש
.התעייפות מהירה ובמהירות רבה יתפוס את מוקד הקשב כל גירוי אחר המתקרב לתודעה
התחום האחר הנו פיצול קשב - נראה כי, היכולת של דיסלקטים לפצל קשב בשתי משימות
מילוליות בו זמנית הנה על פי רוב, בלתי אפשרית - התלמיד הדיסלקטי לא יהיה מסוגל
לרשום סיכום במהלך שיעור בעוד הוא מקשיב למורה, לא יהיה מסוגל להאזין לדובר בחדר
כאשר הוא צופה בטלוויזיה ובמקרים מסוימים, גם לא לבצע חשיבה דמומה בעת שהוא
.מקשיב למקור חיצוני נוסף

חישה		לתחילת המאמר
ההפרעות בתחום החישה, קשורות יותר להפרעות אחרות של לקויי למידה ולא דווקא
-לדיסלקציה, אולם תחום אחד נמצא בקשר הדוק והוא תחום המוטוריקה העדינה
במקרים רבים, ישנו ליקוי בקואורדינציה או במוטוריקה העדינה, הבעיה מוסיפה במיוחד
לקשיים בתחום הכתיבה, היות והדרישות לייצר אותיות דורשות מיומנות בתחום. במיוחד
,בולטים הקשיים בתחום קשר עין יד. כבר בגיל הגן רואים פיגור ביכולת לשרוך שרוכים
,קושי עם סגירת הרוכסן וכדו'. יש הטוענים כי, המקור לליקוי קשור לסף גירוי - על פי רוב
סף גירוי גבוה - מעין הרגשה כי, לא חשים מספיק ועל כן צריך לאחוז חזק או לגעת בשטח
גדול יותר. אולם, הסבר זה, איננו כוללני לתופעה היות ובחלק מהמקומות הקושי נעוץ
.דווקא בקשר "עין יד" או שאיננו מלווה במגע קיצוני

אימפולסיביות
כמו בנושא הקשב גם כאן, ישנה אימפולסיביות נלווית וישנה זו שנגרמת על ידי
הדיסלקציה עצמה - במיוחד מקובל ההסבר אודות העדר "חשיבה דמומה", התלמיד
הדיסלקטי אשר התפתחות השפה שלו הייתה לקויה, לקה בפיתוח השפה הדמומה, הוא
מתקשה "לחשוב בלב" ועל כן אומר את המחשבות שלו ולעיתים אפילו "עושה את
המחשבות שלו", כלומר פועל לפני שהחליט שכך ברצונו לפעול. תכונה זו, גורמת בעיקר
לעימותים בין אישיים, כשהדגש כמובן על עימותים עם מקורות הסמכות, אשר רואים
.בהתנהגות מסוג זה, חוצפה או מופרעות

בעיות ביישומים של סביבה לימודית

העדר אוטומציה		לתחילת המאמר
מחקרים בתחילת שנות התשעים, הוכיחו לראשונה כי, אכן ישנו הבדל מובהק באופן בו
,מתפרשת המילה הכתובה - כאשר על ידי ה MRI הדגימו כיצד קבוצת תלמידים רגילים
ביצעו את פענוח המילים באמצעות שני אזורים במוח (ורניקה וברוקה) בעוד תלמידים
דיסלקטים השתמשו כמעט בכל קליפת המוח לשם ביצוע אותה משימה. זו, הייתה אולי
ההוכחה המצולמת הראשונה להעדר האוטומציה. הכוונה הנה כי, התלמיד הדיסלקטי
איננו מעבד את המילים בדרך הרגילה, אולם אלו שמצליחים בסופו של דבר לעבד את
המילים עושים זאת באמצעות תחומי קוגניציה שונים. אין פלא אם כך שהדיסלקט
העוסק בעיבוד מילולי - מתעייף יותר ו/או טועה יותר ו/או מבצע את הפעולה באופן איטי
.יותר ו/או מתקשה להתרכז ו/או נכשל בפיצול קשב של שתי משימות מילוליות בו זמנית
-חשוב לציין, כי בנושא "מתת הדיסלקציה", העדר האוטומציה נחשב לאחת הסגולות
היכולת להישאר קשוב בכל פעולה מחדש מאלץ להבין כל פעם מחדש מה המשמעות
ומפתח באדם הדיסלקט ביקורת מציאות יוצאת דופן, הוא בודק דברים שעבור האדם
הרגיל הם מובנים מאליהם ולפיכך מצליח לזהות אותם פגמים אשר מרבית האנשים
ידלגו עליהם ולעולם לא ישימו לב לקיומם, לולא תופנה תשומת ליבם על ידי אדם בעל
.חשיבה ייחודית אשר לא מסוגל להתעלם

סדרתיות
,אחד המאפיינים הברורים של חשיבה ליניארית, הנה הסדרתיות. אותה תכונה הקובעת כי
,ישנו רצף של אירועים החשוב לזוכרו באופן קבוע - אם מדובר בלימוד שלבי תהליך מעשי
אם מדובר בהשתלשלות אירועים היסטורית ואם מדובר בצרוף פעולות מתמטיות. בכל
המקרים הסדרה צריכה להיתפס בשלמותה ולהיזכר בשלמותה. החשיבה האסוציאטיבית
איננה מכילה אלמנט סידרתי ישר. הרבה מהתלמידים הדיסלקטים נכשלים במטלות
סדרתיות, החל בקבלת הוראות פעולה, דרך לימוד סדר האלף בית, זכירת מטלות בית
.הספר וכמובן זכירת סדר כרונולוגי בחומר הנלמד

בעיות בתחום הבין אישי		לתחילת המאמר
אחד התחומים הבעייתיים ביותר, הנו התחום הבין אישי. חלק מהתופעות מוסברות על ידי
אחד או יותר מהגורמים למעלה, כך למשל ברור כי מי שסובל מתכונה של אימפולסיביות
גורר את סביבתו לעימותים רבים עמו, מי שאינו מסוגל להקשיב עשוי להראות כמזלזל, מי
שמאבד חפצים יחשב כלא אחראי, מי שלא יזכור לבצע מטלות שהתבקש עשוי להיות עצלן
-לא אחראי/אדיש וכדו'. אל כל האלמנטים הללו, נוספים שני אלמנטים משמעותיים לא פחות
.האחד הנו השיפוט החברתי והשני הנו מעגל הכישלון

שיפוט חברתי לקוי
ישנם כיום ממצאים לגבי יתר מקרים של ליקוי בשיפוט החברתי אצל דיסלקטים. ההסבר
לתופעה הנו, כי היות והדיסלקט סובל מבעיית למידה, הוא גם לא הפנים את הלמידה
החברתית - קודים אשר ברורים לכל בני גילו, עבורו הם חידות בלתי פתורות - נימוסים
מסוימים, טון דיבור רצוי, חדירה למרחב האישי ודרישות התנהגות המתאימות לסביבות
.השונות

מעגל הכישלון
היות והתלמיד הדיסלקטי סוחב עמו כישלונות משחר ילדותו, הוא נוטה לפתח התייחסויות		לתחילת המאמר
שונות לאופן בו הגיבו לכישלונותיו - יש ההופכים לרגישים במיוחד לכל הערת ביקורת, יש
ווכחנים ויש המפתחים אישיות נוקשה היות ואותה נוקשות אותה דרשו מעצמם בכל מסכת
העינויים הם מצפים גם מסביבתם לאמץ. חלק מהדיסלקטים אף מפתחים אובססיביות
תחרותית כתופעת נגד לכישלון, אשר מעייפת את הסובבים אותם ועל פי רוב תראה מוגזמת
ובלתי מובנת. חשוב לציין, כי גם תכונות אלו, המוצגות על פי רוב על צידם השלילי, קשורות
מצידה השני של התופעה לייחודיותם של הדיסלקטים - אותם אמיצים, אשר אומרים את
אשר על ליבם, גם כאשר הסובבים אותם לעולם לא יעזו לאמור אותם דברים, אותם
אובססיביים שמצליחים לפתח כישורים יוצאי דופן בתחומי הספורט, הלוליינות, או
האומנות. אנשים אלו, אשר באופיים מצוי הקוד האובססיבי, החליטו כי יגיעו למטרה
ודבר לא יעצור בעדם, גם כאשר לכל נראה כי ההתנהגות "מוזרה". כך, אפילו תכונת
הקשב הבלתי מפוצל, עשויה להפוך במקרים מיוחדים ליכולת ייחודית של התמקדות
."בהקשבה לתחום יחיד "מכל הלב
התופעות הרבות המתוארות כאן, הן רק רשימה חלקית של תופעות אשר נמצאו בקשר
עם הדיסלקציה. ברור כי, הדיסלקט הממוצע איננו סובל מכל רשימת האפיונים אולם על פי
רוב האפיונים הללו מופיעים בצורה זו או אחרת בקרב מרבית הדיסלקטים ובכך הופכים
את המטלה של ההתייחסות לדיסלקציה בלבד לבלתי רלוונטית - אין אפשרות לטפל באדם
/דיסלקטי מבלי להתייחס למכלול האפיונים הקשורים אליו - תופעת הקריאה/ כתיבה
חשבון/ דיבור, הנה רק התחום האקדמי הבולט בשוני, אולם מכלול האפיונים הנוספים
.הם שיעצבו את אופן הליקוי מחד גיסא ואופן ההתמודדות מאידך גיסא
אזכור רשימת האפיונים הארוכה מהווה בסיס לדיונים השונים בהם נעסוק בכל אחד
מהפרקים המתייחסים לטיפול הכולל בשינוי האסטרטגיות כפי שהן מתבקשות אצל
.התלמיד הדיסלקטי		לתחילת המאמר

מתוך חוברת הקורס- שנת 2000
**למאמר בשלמותו: לחץ

ע"י 'עיתם' הפקות הדר פנסקי-גלנורcoping.org המידע תורגם ברשות מאתר

עיצוב האתר אתי סוטיל סימן טוב

תנאי שימוש